תאונת עבודה צליפת שוט

תאונת עבודה צליפת שוט נחשבת לתרחיש מוכר בקרב עובדים שחוו תאונת דרכים, אם כי מדובר בתאונה שעלולה להתרחש גם בנסיבות אחרות. זוהי חבלת צוואר המותירה אחריה נזקים חריפים, חלקם ממושכים מאוד, שמגבילים את התפקוד של העובד ולכן צפויים לזכות אותו בפיצויים משמעותיים ממספר גופים. כיצד מוכיחים את הנזקים שנותרו מצליפת השוט ואת מי תובעים בגינם?

מסכת רפואית מורכבת

דנה הייתה בדרך לעבודתה כשעצרה את רכבה ברמזור אדום. כמה שניות מאוחר יותר היא כבר הבינה שנפגעה מרכב שנסע מאחוריה במהירות גבוהה ולא הספיק לבלום לחלוטין שעה שעצרה. הכאבים שחשה בצווארה היו קשים ובאופן שתואם את חבלת "צליפת השוט" המוכרת. מזירת התאונה עצמה היא פונתה באמבולנס לבית החולים.

כבר משהגיעה למיון הלינה דנה על כאב ראש, סחרחורת, בחילות ומגבלה משמעותית בתנועת הצוואר. בהמשך התבקשה להגיע לרופאים מומחים להמשך בדיקות ועברה טיפולים אורתופדיים, נוירולוגיים וגם ראומטולוגיים, שהיו הכרחיים למצבה הרפואי עקב תסמונת פיברומיאלגיה ממנה היא סובלת. כתוצאה ממצבה, דנה פוצתה בסופו של דבר בלמעלה ממיליון שקלים עקב הנזקים שנגרמו לה מצליפת השוט.

תרחישים של תאונת עבודה צליפת שוט

צליפת שוט (Whiplash injury) מהווה את אחת הפציעות הנפוצות ביותר בקרב נפגעי תאונות הדרכים, אם כי מדובר גם בפגיעה שעלולה להתרחש כתוצאה מאירועים אחרים. מונח זה מתאר סוג פגיעה, שבה הצוואר חווה תנועתיות מהירה מאוד קדימה ואחורה, על פי רוב כתוצאה מכוח תאוצה משמעותי.

כאמור, מדובר בסוג של חבלה המאפיין תאונות דרכים אך לא רק. עובדים במקומות רבים נדרשים לפעול בסביבה מכאנית וממונעת שבה עלולה להתרחש צליפת שוט ולא רק כתוצאה מתאונת דרכים, אלא בעקבות הטחה או טלטלה קשה של הצוואר בעקבות מכשור או טכנולוגיה אחרת.

כך למשל, עובד במפעל אריזה שנבלם בחדות על המסוע, מנקה שהיטלטלה על המדרגות הנעות בקניון ושני נהגי מלגזה שהתנגשו זה בזה סובלים גם הם מפגיעת צליפת השוט, הגורמת לנזקים חמורים לחוליות הצוואר והרקמות.

סימפטומים ודרכי טיפול אפשריות

צליפת השוט מאופיינת בכמה סימפטומים נפוצים כמו כאב ראש וסחרחורות, כאב מתמשך בצוואר וייתכן שגם בגב והכתפיים, מגבלה בתנועת הצוואר מעלה מטה ולצדדים.

הפגיעה מאובחנת על ידי אורתופד מומחה, שמבצע תשאול לגבי נסיבות הפציעה והסימפטומים הקיימים, ממשש ידנית את רקמות הצוואר ומעריך את יכולת התנועה וטווח התנועה של הצוואר. ישנם מקרים שדורשים בדיקת רנטגן או דימות כדי לעמוד על היקף הנזק ולוודא את צליפת השוט או סוג אחר של פציעה שגרמה לסימפטומים הללו.

בצליפת השוט קשה לטפל תרופתית. עיקר הטיפול מסתכם במנוחה, חבישה לטובת התמיכה וטיפול תרופתי אנטי דלקתי ומשככי כאבים. הנפגעים מופנים לטיפולי פיזיותרפיה לרוב, עם המלצה חמה לשילוב רפואה משלימה כמו דיקור סיני. רק במקרים קשים ומיוחדים יהיה צורך בניתוח.

פיצויים בעקבות תאונת עבודה צליפת שוט

ישנו קשר הדוק מאוד בין פגיעה מעבודה לבין אירועי צליפת שוט, שכן תאונת דרכים נחשבת כתאונת עבודה כאשר היא מתרחשת בדרך אל מקום העבודה או ממנו הביתה, במסגרת נסיעת עבודה, במהלך נסיעה ממקום עבודה אחד לאחר, בנסיעות מטעם המעסיק, שליחויות או נהיגה מקצועית לסוגיה.

עובד שחווה עקב תאונת הדרכים (וכאמור, בכל סיטואציה אחרת) צליפת שוט, זכאי לפיצויים בהתאם לחומרת הפגיעה, הימשכותה וכמובן מגבלותיה התפקודיות והתעסוקתיות בהמשך החיים.

הגורם הנתבע במקרים של צליפת שוט

עובדים שעברו תאונת דרכים – חבלת צליפת שוט שנגרמה עקב תאונת דרכים מזכה את הנפגע בפיצויים מכוח מנגנון הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים. הפיצוי מתקבל מחברת הביטוח שביטחה את הרכב בו נהג או נסע הנפגע בביטוח חובה, כאשר עילת התביעה לנזקי גוף מתבססת על הפסדי שכר לעבר ולעתיד, טיפולים רפואיים וטיפולי שיקום, כאב וסבל, אשפוזים, פגיעה בצבירת הזכויות הסוציאליות ועוד.

עובדים שעברו תאונת דרכים או כל סוג אחר של תאונה – החבלה מזכה בקבלת דמי פגיעה המשולמים על בסיס ההיעדרות ממקום העבודה במשך 91 הימים הראשונים לפגיעה. דמי הפגיעה עצמם מחושבים על בסיס 75% מההכנסה החודשית החייבת לביטוח הלאומי משלושת החודשים שקדמו לתאונה.

על מנת לקבלם, יש לדווח על התאונה למעסיק מיד עם התרחשותה ולדרוש ממנו למלא את טופס ב.ל 211 שעניינו תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה.

נכות אורתופדית בגין תאונת עבודה צליפת שוט

במקרים של פגיעה חמורה, ייתכן שתתרחש נכות אורתופדית זמנית או צמיתה המזכה באחוזי נכות ופיצויים בהתאם לתקנות המוסד לביטוח הלאומי.

סעיף 37 (5) לתקנות אלו קובע כי ניתן לקבל אחוזי נכות רפואיים על הגבלה בתנועות הצוואר בעקבות צליפת שוט ובהתאם לחומרת המגבלה הקיימת, לפי שלוש דרגות אפשריות: חומרה קלה, בינונית או קשה. אם מדובר בתרחיש של צליפת שוט שחייבה בניתוח לקיבוע עמוד השדרה הצווארי, מתקיימת תקנה ייחודית (37(1)) הקובעת מתן נכות רפואית מתאימה.

ביסוס המצב הרפואי עקב צליפת השוט

כידוע, עובד שנפגע אמור להתפנות מיידית לקבלת טיפול רפואי, מכוחו ניתן לעמוד על הקשר הסיבתי בין התאונה לנזקיה. הוכחה זו מתקבלת מכוחן של בדיקות ההדמיה הנדרשות, כמו CT צוואר, MRI או מיפוי עצם שישקפו את מצב הרקמות הרכות או שידגימו פריצת דיסק, לחץ עצבי על חולייה מקומית או היצרות של התעלות.

אם הפגיעה מלווה גם בהירדמות או חולשה של אחת הידיים או שתיהן, חשוב לקבל הפניה לנוירולוג שיתן את דעתו לנושא. ייתכן שיפנה לבדיקת EMG בגפיים העליונות כדי לשלול התפתחות של רדיוקולופטיה צווארית (פגיעה עצבית).

אם הפגיעה מלווה בסחרחורות, כאבי ראש, פגיעה בזיכרון וקשיי ריכוז, יש לקבל הפניה לנוירולוג שייתן דעתו לנושא ויפנה לבדיקות לאבחון חבלת הראש שנגרמה.

צליפת שוט ידועה גם כגורם סיכון מוגבר להתפתחות פיברומיאלגיה ולכן על העובדים להלין על עייפות ממושכת לאחר הפגיעה, חולשת שרירים, בעיות עיכול וכאבי בטן ולגשת לבדיקות המתאימות. יש לקבל הפניה לראומטולוג על מנת שיאבחן האם חלה התפתחות של תסמונת הפיברומיאלגיה עקב צליפת השוט, או שישנן נקודות כאב טיפוסיות המעידות על התסמונת.

נזק אפשרי נוסף שחשוב לאבחן אצל רופא מומחה (לרוב רופא אף אוזן גרון) הוא עניין הטנטון – רעש מתמיד בשתי האוזניים המצריך בדיקת שמיעה ייחודית ואבחון הפגיעה בשמיעה.

התייעצות משפטית לאחר תאונת עבודה צליפת שוט

כבר לאחר קבלת הטיפול הרפואי הראשוני, מומלץ לפנות להתייעצות משפטית אצל עורך דין המתמחה בתאונות עבודה ונזקי גוף. עורך הדין בוחן את נסיבות המקרה והתפתחותו באופן אישי ומספק מידע לעניין הזכויות הכספיות במוסד לביטוח הלאומי.

עורך הדין יוכל כמובן להנחות את העובד כיצד לפעול, לאסוף ניירת מתאימה לטובת התביעה ולפעול גם מול גורמים מפצים נוספים כמו פוליסות ביטוח פרטיות שהנפגע מחזיק בהן ובמידת הצורך גם פוליסת אובדן כושר העבודה שקיימת בקרן הפנסיה.

כמובן שניתן לפעול במקביל לקבלת הפיצויים בהתאם לנזקי הגוף מחברת ביטוח החובה בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים ובתביעות נזיקיות מול המעסיק, אם בעקבות התרשלות או מחדל מצידו נגרמה תאונת העבודה. לשאלות ומידע נוסף בנושא, אתם מוזמנים לפנות לאתר פיצויים ונשמח לספק לכם כל תשובה לעניין קבלת הפיצויים עקב תאונת עבודה שנגרמה בה צליפת שוט.