ספר הליקויים של הביטוח הלאומי קובע על פי סעיף 57, כי פגיעת תנועות העיניים עשויה לזכות באחוזי נכות בשיעור של 10%-20%. מהי הפגיעה המקנה אחוזי נכות וכיצד לתבוע אותה בביטוח לאומי? במאמר הבא תמצאו את המידע המקיף והממצה בנוגע לזכויותיכם עבור סעיף 57 – תנועות העיניים.
סעיף 57 – מה הוא קובע לגבי תנועות עיניים?
סעיף זה מפרט את הליקויים המקנים אחוזי נכות בשיעור מסוים, מה שעשוי להקנות לכם מענק חד פעמי, או קצבת נכות חודשית בהנחה ולקות זו תחושב בשקלול יחד עם ליקויים נוספים:
שאלון נכות עבודה
Heterophoria או חולשת קונברגנציה הגורמים להפרעות תפקודיות
בעיה זו מקנה נכות בשיעור 10%. בעיה זו עשויה להיגרם כתוצאה מלחץ ושחיקה בעבודה ולהביא לידי אבדן כושר עבודה.
פזילה (HETEROTROPIA)
10% נכות ייקבעו לסובלים מפזילה של 1.5 P.D לפחות וללא כפילות בראייה
כאשר קיימת כפילות ראייה אחוזי הנכות ייקבעו על פי האופן הבא: 10% נכות למצב של כפילות ראייה במבט למעלה, 15% נכות למצב של כפילות במבט למטה או לצדדים ואילו 20% נכות ייקבעו אם הבעיה מתרחשת במבט לפנים.חשוב להדגיש שהנכות בסעיף זה נקבעת בהתאם למידת התפקוד של שתי העיניים או מדידת הפזילה שלהן.
אם ישנה כפילות ראייה במספר כיווני מבט, הנכות בוועדה הרפואית תיקבע בהתאם לכיוון המבט שבגינו קיים שיעור נכות גבוה יותר.
מהן הטרופוריה וקונברגנציה?
הטרופוריה (heterophoria) הוא המונח המקצועי למצב שבו לא קיימת הקבלה בצירי העיניים. מצב זה מאפיין פזילה, מאחר וחסר בו תיאום בפעולת שרירי העין בין שתי העיניים ושני שרירי גלגלי העין.
הדבר יוצר מצב של חוסר מיקוד באותה הנקודה וכמובן משבש את ראייתו של הסובל מאותה פזילה.קונברגנציה היא מצב שבו תנועת העיניים מכונסת באופן סיבובי כלפי פנים העיניים, במטרה לקרוא או להתבונן מקרוב. בשני המקרים הללו עשויות להיגרם הפרעות תפקודיות שונות, לרבות פגיעה ביכולת לעבוד או להתנהל באופן יומיומי.
שאלון נכות כללית
כיצד מתבטאת פזילה?
אדם הסובל מפזילה מתבונן למעשה בראיית עומק לקויה או חסרה לחלוטין. כתוצאה מהפזילה נוצר מצג שונה לחלוטין המשודר למוח, מה שעלול לגרום לראייה כפולה.
הפזילה עצמה עשויה להתקבע לכל כיווני המבט ואף להשתנות:
היא יכולה להיות אופקית או אנכית ע"י ראייה אופקית כלפי פנים (מצב שבו העיניים מתקרבות זו לזו), אופקית כלפי חוץ (כאשר העיניים מתרחקות זו מזו) או אנכית כך שאחת העיניים גבוהה מהשנייה.
אילו תוצאות בדיקות צריך להביא?
לתביעת הנכות שתגישו (את טופס התביעה ניתן להוריד דרך אתר ביטוח לאומי) וטופס החתימה על ויתור סודיות רפואית, תידרשו להגיש כל מסמך שמגבה את תלונותיכם ומצבכם הרפואי ונוגע לליקוי לפי סעיף 57: תיעוד מרופא העיניים המטפל אודות הבעיה, תוצאות בדיקות והפניות, תיעוד של תלונות בנוגע להפרעות תפקודיות כתוצאה מהבעיה וכל מסמך אחר שעשוי לעזור.
שימו לב שעל מנת להוכיח נכות תפקודית, עליכם להגיש תיעוד ברור לגבי קושי בביצוע מטלות בעבודה ובבית. אם לא תצליחו להוכיח קשיים תפקודיים, רופאי הוועדה עשויים שלא לקבוע אחוזי נכות כלל.
מה קורה בוועדה הרפואית?
במעמד הוועדה הרפואית, הרופא יעבור על כל החומר והתיעוד הרפואי שצירפתם לתביעה עצמה וישאל אתכם שאלות בנוגע לתפקוד האישי והבעיות שמהן אתם סובלים כתוצאה מהלקות. תתבקשו לפרט את השתלשלות המקרה שבו נפגעו העיניים וכיצד אתם מתנהלים מאז. חשוב לדעת שבסעיף זה מתבצעת גם בדיקה רפואית במעמד הוועדה להערכת הפגיעה הקיימת בעיניים.
אם יתגלה שהפזילה כוללת גם כפילות ראייה, יהיה אפשר לקבל בין 10%-20% נכות, בהתאם לדרגות כפילות הראייה המתאימות לסעיף זה.
טיפים להצלחה בוועדה הרפואית
המוסד לביטוח לאומי אחראי על רוב תביעות הפיצויים בישראל, שמתייחסות לפגיעה תפקודית עקב פציעות ומחלות קשות (לרבות תאונות עבודה). אנשים שסובלים ממוגבלות פיזית או נפשית באופן שמפריע לתפקודם היומי ופוגע ביכולתם לעבוד ולבצע מטלות בבית ובעבודה, יוכלו להגיש תביעה שתכיר בנכותם ותאפשר להם לקבל קצבת נכות כללית.
הוועדה הרפואית שתבדוק את התביעה מורכבת למעשה מרופאים המגיעים מתחומי רפואה שונים. הם אלו שיתשאלו את התובע, יקשיבו לתלונותיו, יעיינו בכל החומר הרפואי שצורף ויערכו לעתים בדיקה רפואית בו במקום. כל אלו יעזרו לוועדה לקבל החלטה לגבי שיעור הנכות הרפואית ולקבוע האם מדובר בנכות זמנית או צמיתה (קבועה).
חשוב להדגיש שהחלטה זו היא קריטית ואף גורלית – אדם שסובל מבעיה רפואית כלשהי מתקשה לעבוד ואף איבד את כושר עבודתו כך שאיננו מסוגל להשתכר. במצב כזה, הקצבה היא זו שתעזור לו לממן הוצאות שונות לרבות טיפולים, תרופות ועזרה קבועה ולכן צריך להגיע לוועדה מוכנים היטב ולהכיר לעומק את כל התהליך, לדעת איך להציג נכון את הדברים, איך לתאר את המצב הרפואי ובאילו מסמכים להצטייד.
לאור כל אלו מומלץ לפנות טרם הוועדה לגורם משפטי שבקיא לעניין הוועדות הרפואיות ולקבל הכוונה וייעוץ כיצד לעבור אותן בשלום. הייעוץ (ולעתים גם הליווי לוועדה בפועל) יעזור לתובעים להפיג במידה מסוימת את הלחץ וההתרגשות המלווים למעמד הוועדה ולדעת כיצד למסור נכון את המידע הרפואי לגביהם, שלא מתוך מקום של חששות ולחצים שונים.
היערכות טובה לוועדה הרפואית
נוכחות התובע בוועדה הרפואית כרוכה לעתים בבדיקה וכן בהצגה עצמית של מצבו הרפואי. הבדיקה מתרחשת כאשר האינפורמציה הקיימת לא מספיקה כדי לתאר את כל הדברים בשלמותם.
כמובן שהרופאים בוועדה מביאים בחשבון את כל מה שנאמר בעל פה, אך אי אפשר להתווכח עם תיעוד וראיות הכתובות שחור על גבי לבן שמספקות מעין חותמת רשמית לתלונות שנמסרו.
ככל שהתובע מגיע מוכן יותר לוועדה, מגובה במסמכים רפואיים, אישורים ואפילו תוצאות בדיקות חדשות שבוצעו מאז הגשת התביעה ועד תאריך הדיון בוועדה (למשל בדיקת דם, CT או MRI חדשה), הוא יוכל להמחיש עד כמה מצבו הרפואי האובייקטיבי תואם את התחושות הסובייקטיביות שלו ולאפשר לרופאים לעמוד על שיעורי הנכות המתאימים למצבו האמיתי.
הצגת הליקוי בתנועות העיניים
ליקוי בתנועת העיניים איננו בהכרח מתבטא בפזילה ועל מנת לאבחן אותו כראוי דרושה בדיקה המשקפת את תפקודן האמיתי של העיניים. בדיקה רפואית זו אורכת מספר דקות לכל היותר, נוסף על הזמן המועט שבו התובע מציג את מצבו, מכיוון שהעומס בוועדות כבד וישנם ממתינים רבים לתורם מחוץ לחדר. זהו הזמן שבו צריך להציג את הדברים בצורה ברורה, מובנת ותמציתית.
מומלץ להתכונן מראש על הדרך והאופן שבו אתם מציגים את הבעיה, להחליט על מה לוותר ומה לומר במדויק ולהעביר לרופאים רק את המידע שרלוונטי לעניין הפגיעה והנכות. עשו זאת תוך התחשבות בכך שעליכם לבצע את הבדיקה הרפואית שאיננה מתבצעת בהכרח בכל לקות ולקות, מה שאומר שנוכחותכם בוועדה תהיה מעט ארוכה יותר וייתכן שמפאת התור שבחוץ, הרופאים יבקשו לדון בה מהר מאוד.
אל תפסחו על שום גורם קריטי שצריך היה להיות מועבר ולא הספקתם לומר. מה שלא נאמר, לא יקבל התייחסות ולא בהכרח שיתגלה אוטומטית מהמסמכים שצורפו לתביעה. הרופאים לא "יחפשו" את המידע שהושמט דרך הניירת, אלא יחפשו בניירת את אימות מה שתמסרו בעל פה. אם אתם חוששים לשכוח פרטים חשובים, הגיעו עם רשימה המפרטת בנקודות כל דבר שברצונכם להעביר.
פזילה מקבלת התייחסות במסגרת סעיף 57 – תנועות העיניים. כאשר הפזילה מביאה לכדי ראייה כפולה למעלה או לצדדים היא תזכה בבין 10 אחוזים ל-15 אחוזים. אם הבעיה מתרחשת כאשר האדם מסתכל קדימה, מדובר במקרה החמור ביותר והוא מזכה ב-20 אחוזי נכות.
על מנת לקבל אחוזי נכות ובהתאם גם סיוע כלכלי מהביטוח הלאומי יש להגיש תביעה לביטוח הלאומי. באם אתם עונים על סעיפים מתוף סעיף 57, וודאו כי אתם מגישים תיעודים מרופא העיניים שלכם או תוצאות של בדיקות שתומכות בליקוי שיש לכם.
לאחר שתגישו תביעה, במידה ואכן יהיו בה את כול המסמכים הנדרשים, תזומנו לוועדה רפואית שבה כמובן רופאים אשר יעברו על כול מה שהוגש. בנוסף לכך, הרופא ישאל שאלות על מנת להבין את התמונה כולה ולוודא שאכן הליקוי קיים ופוגע בתפקודכם.
הטיפ הכי חשוב הוא להיעזר באיש מקצוע שמתמחה בתביעות מול ביטוח לאומי. מדובר במעמד שלרוב הוא חד פעמי בעל חשיבות עליונה ועל כן, כדאי להגיע מוכנים, עם בטחון ועם כול המסמכים שנדרשים כדי לוודא שתצלחו את הוועדה ותקבלו את מה שמגיע לכם.
