תביעה תאונת עבודה נגד המעסיק

הגשת תביעה תאונת עבודה נגד המעסיק – פרטים ומידע בנושא: תביעה בגין תאונת עבודה נגד המעסיק מתאפשרת כאשר מתברר כי התאונה הייתה יכולה להימנע, כל עוד המעסיק לא היה מתרשל כלפי עובדיו והיה מקפיד כחוק על תנאי ונהלי הבטיחות הקיימים עבורם. כיצד ניתן לתבוע את המעסיק בעקבות תאונת העבודה ולצאת כשידכם על העליונה? כאן נסביר על הנושא בהרחבה.

זכויות נפגעי עבודה בהגשת תביעה

עובדים שנפגעו בתאונת עבודה יכולים להשתמש במספר מסלולים להגשת תביעת פיצויים:

הגשת תביעה לקבלת דמי פגיעה מהמוסד לביטוח הלאומי

כל אדם שהוכר כנפגע עבודה בתאונה שהוכרה כתאונת עבודה, זכאי לקבל מהמדינה דמי פגיעה המשולמים עבור 90 הימים הראשונים מיום הפגיעה. את תביעה זו ניתן להגיש תוך 12 חודשים ממועד התאונה.

הגשת תביעה לקבלת נכות מעבודה

אם התאונה הוכרה כתאונת עבודה, שולמו בגינה דמי פגיעה והפגיעה של העובד עודנה נמשכת, ניתן לתבוע נכות ולקבל אחוזי נכות המספקים פיצוי חד פעמי או גמלה חודשית בהתאם לשיעור האחוזים שנקבעו בוועדה רפואית.

הגשת תביעה לחברת הביטוח הפרטית

עובד שדאג לביטוח פרטי רלוונטי כמו נכות מעבודה, אובדן כושר עבודה, תאונות אישיות, ביטוח סיעודי וכיוצ"ב יוכל להגיש תביעה לחברת הביטוח שלו ולקבל פיצוי כספי על פי התנאים הקיימים בכל פוליסה.

את תביעות אלו ניתן להגיש תוך 3 שנים ממועד התאונה, כאשר במקומות עבודה שיש בהן פוליסה קבוצתית רלוונטית ניתן לתבוע גם אותה.

הגשת תביעה כלפי המעסיק

אם תאונת העבודה התרחשה בעקבות רשלנות מצד המעסיק, הרי שניתן לתבוע בתביעת נזיקין ולהפנות אצבע מאשימה כלפי האחראי למחדל. הפיצויים שיתקבלו לא יגרעו מסכומי המסלולים האחרים, אך יש להוכיח כי התאונה לא רק שנבעה מהתרשלות המעסיק, אלא שהיא זו שגרמה בפועל לנזקי העובד. תביעות אלו ניתנות להגשה עד 7 שנים ממועד התאונה.

אם המעסיק מבוטח בפוליסת חבות מעבידים ועובד תובע אותו על רשלנותו, הוא יוכל לשלם את דמי ההשתתפות העצמית לחברת הביטוח שלו וזו תעביר לעובד את הפיצוי בגין התביעה.

אם המעסיק איננו מבוטח, הרי שהוא צפוי להיקלע להוצאות רבות על ייצוגו המשפטי, מה שלרוב יצור גם התארכות ממושכת יותר של הדיונים וקבלת פסק דין בנושא.

הגדרתה של תאונת העבודה

למרות שעל פניו נראה כי הגדרה זו ברורה לחלוטין, חשוב לעמוד עליה כדי להבין האם תביעתכם כלפי המעסיק ישירות תתאפשר במקרה שאירע לכם. ובכן, תאונת עבודה היא אירוע שבו העובד נפגע תוך כדי ועקב העבודה שלו אצל המעביד, לרבות פגיעה של עובדים עצמאיים במהלך עבודתם.

בחוקי הביטוח הלאומי מצויה הגדרה רחבה יותר, המכלילה גם את תאונות הדרכים שהתרחשו בזמן העבודה, במהלך נסיעת העובד למקום עבודתו או ממנו וכן במסגרת נסיעות שהעובד נשלח אליהן מתוקף עבודתו או עיסוקו על ידי המעביד.

כמו כן, תאונת עבודה נחשבת גם אם היא התרחשה בהפסקה מעבודה או כאשר חלה פגיעה כתוצאה מחומרים כימיים שנמצאים במקום העבודה.

חובת הזהירות של המעסיק

מעסיקים שולטים בדרך שבה מבוצעת עבורם העבודה, אך הם עצמם חפים ממרות זהה במהלך עבודתם. ולכן הגדרת העובד על פי פקודת הנזיקין היא של אדם שעבודתו נשלטת בידי מעבידו.

לאור זאת, קיימת למעסיק אחריות לפעול בהתאם לפקודת הבטיחות בעבודה (התש"ל – 1970) ועל פי הפסיקה המחייבת ביחסי עובד-מעביד שיש בהם חובת זהירות שצריך לפעול בה כלפי העובדים.

חובת זהירות זו קובעת כי על המעסיק לנקוט בכל פעולה ובכל אמצעי סביר כדי למנוע סיכונים במקום העבודה ולהגן על כל עובדיו מפני סיכונים שכרוכים בתהליכי העבודה. כפועל יוצא של אחריות זו, המעסיק אמור למנוע נזקי גוף שעלולים להיגרם לעובדיו במהלך עבודתם.

כדי לפעול בנושא זה, המעסיק נדרש להדריך את עובדיו בנוגע לאופן ביצוע העבודה וכיצד להשתמש כראוי בכלי העבודה, לספק ציוד ומיגון מתאימים ולפקח על הנעשה בהם, להזהיר מפני עובדים על סיכונים פוטנציאליים וליצור הדרכות והסברות כהליכי מניעה לסיכונים שעלולים לצוץ.

מעסיק שלא נקט באמצעים סבירים להגנה על העובדים שלו, לא פיקח על פעולותיהם ולא הגן על עובדיו מפני סיכון, חשוף למצב שבו אם נגרמה חלילה פגיעה לעובד – הוא זכאי לתבוע בגין נזקי הגוף שלו.

יחד עם זאת חשוב לציין כי גם העובד מחויב לעמוד בכל ההנחיות של מעסיקו ולפעול בהתאם לכללי הזהירות. אם יתגלה כי העובד לא פעל בהתאם לכך – הרי שהוא יימצא כרשלן וחסר זהירות ויאלץ לשאת באחריות לנזקיו בעצמו. במקרה כזה גובה הפיצויים של העובד מהמעסיק יופחת באופן יחסי ובהתאם לרשלנותו התורמת באותו מקרה.

עילות תביעה אפשריות נגד המעסיק

עובד שתובע את מעסיקו על נזקים שנגרמו לו בתאונת עבודה מחויב בנטל ההוכחה – עליו לספק ראיות והוכחות מוצקות לכל המחדלים שהמעסיק אשם בהם, לרשלנותו בפועל ולקשר הסיבתי ביניהם לבין התאונה עצמה.

החוק אמנם מכיר במעסיק כגורם האחראי לשלומם של העובדים ובחובתו ליצור סביבת עבודה בטוחה, אך הוא מבין כי המעסיק לא תמיד אחראי באופן ישיר לכל נזק שנגרם במסגרת העבודה. ולפיכך התובע עצמו הוא זה שיצטרך להוכיח שנפל פגם באחריות המעסיק ומה הייתה אשמתו בעצם התאונה.

דוגמאות בנושא זה יכולות להיות למשל של מעסיק שלא מקפיד כראוי על נהלי הבטיחות במקום העבודה, לא מספק את אמצעי הבטיחות הנדרשים לעובדים בשגרת עבודתם, לא מבצע הדרכות רלוונטיות או מעביר לעובדים אינפורמציה, נמנע מלספק הכוונה לעובד שנפגע ועוד.

נקודות חשובות לגבי תביעה תאונת עבודה נגד המעסיק

להבדיל מתביעה המוגשת למוסד לביטוח הלאומי, בתביעת מעסיק קיימת מערכת יחסים אנושית ורגשית הדוקה יותר. ולכן לא פעם תביעות אלו מנפצות אמון ומערכות יחסים שעד לפני התאונה היו תקינות ואולי גם חבריות ואוהדות מאוד. חברי הנפגע או הקולגות שלו מצופים מכורח הנסיבות לבחור צד ולכן נאלצים להיזהר בדבריהם על מנת שאחד הצדדים לא ישתמש בכך לטובתו.

מכיוון שזהו מצב נפיץ שעשוי ליצור שינויים מבניים בקשר האנושי במקום העבודה, חשוב שתביעות אלו יתרחשו בליווי של עורך דין המתמחה בתאונות עבודה. הסיוע מעורך הדין מגדיל את סיכוי התביעה וסכום הפיצויים ומונע מהתובעים לחשוף פרטים שיהיו בעוכריהם למעסיק וחברת הביטוח המבטחת אותו בפוליסת חבות מעבידים.

צריך לזכור שגם המעסיק מגייס לעזרתו עורכי דין ואת חברת הביטוח ולכן חשוב לפעול ב"כוח שווה" ולהתגונן מפני מצב שבו הגנות המעסיק מנסות להטיל על העובד את מלוא האחריות לתאונת העבודה ולנער את אחריותו של המעסיק.

כך תפעלו במקרה של תאונת עבודה

מומלץ לציין את כל פרטי התאונה, הנסיבות שלה, התיעוד לה (צילום תמונות, עדים) ולשמור אותם במקום בטוח ומוגן (אם הפרטים הללו נשמרו בסלולרי, רצוי לגבות אותם גם בענן או בקובץ נוסף שאיננו משויך ברמת חשבון הניהול למקום העבודה).

יש לפנות בהקדם האפשרי לקבלת טיפול רפואי שבו חשוב שיפורטו נסיבות התאונה ומלוא הפגיעות והתלונות של העובד שנפצע. לאחר מכן, חשוב להיפגש עם עורך דין המתמחה בנושא כדי להבין כיצד לפעול הלאה לא רק בנוגע לתביעה עצמה, אלא גם מול מקום העבודה, המעסיק ויתר העובדים.

עורך דין מנוסה יוכל לפעול בדרך הנכונה ביותר ולצייד את נפגעי העבודה בכלים המקצועיים המתאימים להליך התביעה, כך שיוכלו לזכות בסכום הפיצויים המקסימלי שהולם את פגיעתם.