תאונת עבודה לאחר 90 יום

עובדים שנפגעו בתאונת עבודה והוכרו כנפגעי עבודה בביטוח הלאומי, זכאים לקבלת דמי פגיעה המשולמים בעבור 90 ימי הפגיעה הראשונים. אבל מה קורה כאשר הפגיעה עדיין לא מאפשרת חזרה לעבודה ונדרש תשלום פיצויים שיכסה על המשך ההיעדרות? כך מתקבל תגמול בגין תאונת עבודה לאחר 90 יום:

תאונת עבודה במסגרת 90 הימים הראשונים

תאונות עבודה ומחלות מקצוע עשויות להתרחש בכל תפקיד ובכל מקום עבודה ולעתים הן ממושכות מאוד או מותירות למרבה הצער פגיעה קבועה להמשך החיים. במצב כזה, הפגיעה שהוכרה כתאונת עבודה מזכה בתשלום דמי פגיעה במשך 90 ימים רצופים ואחריהם יש להגיש תביעת נכות מעבודה הכרוכה בעמידה בפני וועדה רפואית וקביעת אחוזי נכות בהתאם.

דרגת הנכות שנקבעת על ידי רופאי הוועדה הרפואית נובעת מרשימת הליקויים ושיעורי הנכויות כפי שהם מופיעים בתקנות הביטוח הלאומי. החלטת הוועדה היא זו שקובעת את הזכות לקצבה בשיעור מסוים, סיוע נוסף ותגמולים מיוחדים לאחר 90 הימים.

תביעת דמי פגיעה

אדם שנפגע בתאונת עבודה וכתוצאה מפגיעתו הוא לא מסוגל לעבוד בעבודתו או בעבודה אחרת שתואמת את ניסיונו והשכלתו, זכאי לתבוע את המוסד לביטוח לאומי ולקבל דמי פגיעה. תאונת עבודה מוגדרת ככל תאונה שהתרחשה במסגרת העבודה לרבות תאונות דרכים בדרך לעבודה או בחזרה ממנה, בעת שליחות או פגישה מחוץ למקום העובדה ועוד.

בשלב הראשון יש לדווח על הפגיעה ולהגיש תביעה לדמי פגיעה. המוסד לביטוח לאומי יבחן את הבקשה ואת המסמכים המצורפים אליה ואם יאשר את הבקשה, הרי שהנפגע יוכר כנפגע עבודה וכעת תיבחן זכאותו לדמי פגיעה על פי שיעור מסוים.

דמי הפגיעה מוגדרים כתשלום שנועד לכסות ולפצות על התקופה שבה העובד נעדר מעבודתו בעקבות מצבו הרפואי שנבע מאותה הפגיעה שהביטוח הלאומי הכיר בה.

התשלום מועבר בכפוף להמצאת תעודת אי כושר מהרופא המטפל, שבה מצוינים מהות הפגיעה והאבחנה הרפואית, ממצאי הבדיקות שנערכו לנפגע ואת פרק הזמן שבו הוא אינו כשיר לעבודתו הקיימת או לעבודה אחרת.

תביעת נכות מעבודה אחרי 90 יום

כאמור, עובד שחלפו 91 ימים מיום פגיעתו אך הוא עדיין לא מסוגל לחזור לעבודתו יוכל לתבוע בגין נכות מעבודה. גם בתביעת נכות מעבודה וגם בתביעה לקבלת דמי פגיעה יש לצרף טופס וס"ר (ויתור סודיות רפואית) מכיוון שמדובר בהליכים שמתייחסים להיבטים רפואיים פרטיים. יש לצרף לתביעה גם אישור מהמעסיק לגבי הפגיעה ותלוש שכר המראה את השכר משלושת החודשים שלפני התאונה.

נכות רפואית היא עניין שיש להיכנס אליו בכובד ראש, גם מכיוון שדרגת הנכות היא זו שקובעת את גובה התגמול המשולם ויתר הזכויות שעומדות לנכה מכאן והלאה, אך גם מכיוון ששיעור הנכות מחייב את חברת הביטוח בהליכים אזרחיים מאוחר יותר. ולכן מומלץ לפנות קודם כל למוסד לביטוח לאומי ולעבור את הוועדה הרפואית כדי לממש את כל הזכויות הרפואיות הקיימות.

הנחיות לוועדה הרפואית

הוועדה הרפואית היא נקודת מפגש בין הנפגעים התובעים את נכותם ובין רופאים המייצגים את המוסד לביטוח הלאומי. בוועדה זו נוכח בדרך כלל רופא אחד והמפגש עמו אורך רק כמה דקות קצרות, במסגרתן הנפגע אמור להעביר את בעייתו בצורה בהירה, עניינית, שמתארת רק את הדברים ששייכים לנזק הרפואי ומביעים סעיפי ליקוי בביטוח הלאומי.

במילים אחרות

זוהי מסגרת זמן קצובה וקפדנית שבמסגרתה נרצה לשכנע את רופאי הוועדה בבעיה הרפואית ולהביא לכדי קביעה של שיעור נכות גבוה ההולם את הנזק הכולל שנגרם. לוועדה ניתן להגיע בליווי אדם נוסף, שיכול להיות גם עורך דין המייצג את הנפגע במעמד הדיון ועונה במקומו לשאלות.

בחלק מהמקרים התובע יידרש לעבור בדיקה רפואית במעמד הוועדה, כדי לאמת את מצבו ולעמוד על חומרת הנזק לפני שייקבע שיעור הנכות.

גם הדיון בוועדה דורש הכנה מוקדמת של הניירת הרפואית שהתגבשה לאחר התאונה. בנוסף, ההמלצה המקצועית היא להעלות על הכתב את ראשי הבעיות הרפואיות שנוגעות לתביעה וכיצד הן משפיעות על התפקוד האישי. הסיבה לכך היא משום שבמעמד הוועדה קיימת נטייה להתרגש ולשכוח דברים מהותיים.

כאמור, ניתן להגיע עם קרוב משפחה, חבר, עורך דין או מתורגמן שידבר בשם התובע. במסגרת מספר הדקות בחדר הוועדה יישאלו שאלות ויש לענות עליהן בקצרה ולעניין, להתבסס על המצב הרפואי הקיים שנתמך במסמכים המצורפים.

שיעור הפיצויים בגין תאונת עבודה לאחר 90 יום

בסיום הוועדה הרפואית יבוצע סיכום של הדיון ובמסגרתו ייקבעו אחוזי הנכות. דרגת נכות ששיעורה בין 9%-19% מזכה במענק כספי חד פעמי. דרגת נכות ששיעורה 20% ויותר מזכה בקצבת נכות. כמו כן, הוועדה תקבע האם מדובר בנכות זמנית עד למועד מסוים (שבו ייבדק פעם נוספת מצבו הרפואי של הנפגע) או נכות צמיתה שתשולם עד שיתחיל הנפגע לקבל קצבת זקנה.

סכום הקצבה החודשית מחושב על סמך 75% מגובה ההכנסה החודשית הממוצעת (ב-12 החודשים האחרונים שקדמו לפגיעה) והוא ניתן לשינוי אם חלה החמרה במצבו של הנפגע, כך שהוא סובל מליקויים נוספים המזכים בשיעור נכות כלשהו.

אם קביעת הוועדה לא הייתה משביעת רצון, ניתן להגיש ערעור על החלטותיה תוך 30 ימים מקבלת התשובה ולעמוד בפני וועדה רפואית המשמשת כערכאה עליונה וכוללת שלושה רופאים ומזכיר וועדה.

זכויות נוספות בגין תאונת עבודה

אדם שהוכר כנפגע עבודה ושולמו לו דמי פגיעה מהביטוח הלאומי זכאי מלבד לפיצויים בגין נכותו גם לריפוי ושיקום מקצועי ורפואי. זכות זו מקנה החזר של כל הוצאותיו של הנפגע שהוצאו לטובת ריפוי: תקופת האשפוז שעבר במוסד רפואי כלשהו, נסיעות לטיפולים ולבדיקות, מכשור רפואי, ציוד עזר רפואי, פינוי באמבולנס לאחר התאונה, טיפולים משלימים ועוד.

הנפגעים זכאים גם לשיקום מקצועי אם נמצא שהם נפגעו באופן שמונע מהם לשוב לעבודתם. שיקום זה מביא בחשבון את יכולתו האישית של הנפגע לעבוד, אך בעיסוק שונה מזה שהיה לו מפאת מצבו הרפואי החדש.

לכן השיקום מבוצע בדרך כלל דרך קורסים להסבה מקצועית והכשרה לתחומים מקצועיים חדשים, המתקיימים במוסד לביטוח לאומי.

זכותכם להתייעץ עם עורך דין

מכיוון שסוגיית התביעות וההליכים הבירוקרטיים מול המוסד לביטוח הלאומי עשויים להקשות על הנפגעים לדרוש בזכויותיהם ולקבל את הפיצוי הכספי שהולם את מצבם, שמורה לכל אדם שנפגע בתאונת עבודה הזכות להתייעץ ולהיות מיוצג על ידי עורך דין המתמחה בתאונות עבודה ופיצויים מנזקי גוף בביטוח לאומי.

עורך הדין יוכל לסייע לנפגע לגבש את התביעה על ידי איסוף יעיל של הניירת הרפואית ולמלא בעבורו את טופס התביעה – גם הוא דורש דיוק ובקיאות רבים על מנת למנוע מצב של דחיית התביעה. בנוסף, עורך הדין יוכל להביא בחשבון גם את מועד הגשת התביעה לקבלת דמי פגיעה ביחס להשלמת הבדיקות ובירור מצבו הרפואי של העובד – מה שלעתים מתברר כעבור מספר ימים מהתאונה ולא מיד.

בנוסף ניתן לפעול מול עורך הדין גם בתביעת הנכות ולהגיש ערעור על תוצאות שהנפגע לא היה מרוצה מהן.