תאונת עבודה – חובת המעסיק: מה תפקידו של המעסיק במקרה של תאונת עבודה? אף מעסיק לא מעוניין שתיגרם לעובדיו תאונת עבודה, אך מהן חובותיו כאשר היא מתרחשת? במאמר זה נדון בפעולות לאחר תאונת עבודה וחובת המעסיק הכרוכה בהן.
תנאי זכאות - נפגעי עבודה
- נפגעי עבודה עשויים להיות זכאים למענק נכות חד פעמי או לקצבת נכות חודשית, אם נקבעה להם דרגת נכות בשיעור של 9% לפחות.
- התביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה תטופל רק אם הוגשה קודם לכן תביעה לדמי פגיעה, שבעקבותיה הוכרה הפגיעה כפגיעה בעבודה.
- עובדים שהגישו תביעה להכרה בפגיעה בעבודה תוך 12 חודשים ממועד היווצרות הנכות, ואת התביעה לקביעת דרגת נכות תוך 12 חודשים ממועד ההכרה בפגיעה, זכאים לגמלה מלאה ללא הפחתה מיום תחילת הנכות.
לייעוץ מקצועי עם עורך דין אובדן כושר עבודה בנושאי תביעות פיצויים – צרו קשר עם משרדנו.
תאונת עבודה מול המוסד לביטוח הלאומי
חוקי הביטוח הלאומי קובעים את זכויות העובדים וחובות המעסיקים כאשר מתרחשת תאונת עבודה. יחד עם זאת, ישנם הבדלים בהיקפי חובות המעסיק המתבטאים בפעולותיו למניעת התאונה ובדרכי פעולתו אם וכאשר הוכרה פגיעה מסוימת כתאונת עבודה.
עובד שמבוטח בביטוח לאומי ועבר תאונת עבודה, לא תמיד מסוגל להמשיך לעבוד לאחר מכן. הדבר מזכה אותו בתשלום דמי פגיעה המשולמים למשך 91 ימים ונועדו לפצות בגין אובדן ההכנסה. בשלב זה מתחילה גם חובתו של המעסיק, כאמור בהיקף משתנה על סמך תקופת ההיעדרות מעבודה וותק עבודתו של העובד.
חובת המעסיק מול הביטוח הלאומי
על פי חוקי הביטוח הלאומי, המעסיק מחויב לתשלום שכרו של העובד כרגיל עבור יום הפגיעה. אם פגיעתו של העובד קובעת היעדרות שנמשכת 12 ימים או פחות, הביטוח הלאומי ישלם דמי פגיעה החל מהיום השלישי שאחרי התאונה. אם פגיעתו של העובד קובעת היעדרות של יותר מ-12 ימים, הוא יקבל את דמי הפגיעה החל מהיום שאחרי יום התאונה.
המעסיק מצידו אינו מחויב לתשלום ישיר של דמי הפגיעה והתשלום לעובד פועל כך שהביטוח הלאומי יעביר לעובד את הסכום ישירות ויגבה לאחר מכן מהמעסיק את חלקו עבור 12 ימי התשלום הראשונים. כלל זה חל על כל המעסיקים, למעט מעסיקים של עובדי משק בית.
על המעסיק נאסר לנכות ימי מחלה או תשלום מהעובד עצמו עבור תקופת היעדרותו. רק אם העובד לא הגיש תביעה או שנמצא לא זכאי מסיבה כלשהי לדמי פגיעה, הוא יוכל לממש דמי מחלה מהמעסיק שלו וכל עוד קיימים ימי מחלה לזכותו.
האם המעסיק מוכרח לעזור?
נשאלת השאלה – האם חובת המעסיק היא לסייע לעובד לתבוע את הביטוח הלאומי?
כדי לענות על כך, נשתמש בדוגמה של עובד שקיבל התקף לב במקום עבודתו ויצא לחופשת מחלה של חודשיים. המעסיק שילם על יום התאונה, על דמי מחלה עבור היום השני והשלישי של המחלה בגובה 50% ועל יתר הזמן בגובה 100% מהשכר. כעת העובד מעוניין לתבוע את הביטוח הלאומי, מה שמעלה את שאלת החובות בקרב המעסיק.
ובכן, התקף לב בעבודה איננו בהכרח מוכר כתאונת עבודה, שכן יש צורך לקשר סיבתית בין התקף הלב לבין העבודה עצמה. הרי אותו אירוע לבבי יכול היה להתרחש גם במקום שונה לגמרי ולכן סביר שדינה של תביעה זו להידחות. ולכן במצב כזה לא בטוח שכדאי לתבוע את הביטוח הלאומי ובעיקר כל עוד לא נגרמה מהתאונה נכות.
שאלון נכות עבודה
טיפ חשוב
לפעמים עדיף לקבל את דמי המחלה המתקבלים בסך 100% מאשר את דמי הפגיעה מהביטוח הלאומי, שמגיעים רק עד 75% מההכנסה החייבת.
אם בכל זאת בחר העובד לתבוע והוא היה מקבל דמי פגיעה בעקבות הכרה בנזקי העובד כתאונת עבודה, היה עליו להחזיר למעסיקו את דמי המחלה שקיבל. כך או כך, למעסיק אין כל קשר לתביעתו של העובד את הביטוח הלאומי.
החובה של המעסיק היא כלפי מילוי חלקו בטפסים הנדרשים לביטוח הלאומי, שכן המוסד לביטוח לאומי אמור לבצע חישוב של דמי הפגיעה המשולמים בהתאם לאינפורמציה מהמעסיק. המעסיק גם זכאי לסרב לשלם דמי מחלה לעובד שטרם מיצה את זכויותיו מול הביטוח הלאומי ודרש דמי פגיעה.
חובת המעסיק לבטיחות בעבודה
מלבד חובותיו של המעסיק בעת תאונת העבודה, הוא נדרש על פי חוק גם לחובת זהירות כלפי עובדיו, הכוללת יצירת סביבת עבודה בטוחה ובעלת אמצעי מיגון כנדרש לצמצום סכנות וסיכונים. אחריות זו מהווה למעשה את התנהלותו התקינה של המעסיק בכל זמן נתון, כך שגם אם נוצרה אצלו בבית העסק תאונת עבודה, הנזק ממנה לא יהיה עליו ישירות.
מה קורה במקרה של הפרת נהלים?
כאשר המעסיק מפר את נהלי הבטיחות בעבודה, לא דואג למידת הזהירות הנדרשת של העובדים ולא מאפשר להם לפעול תחת תנאים אופטימליים ושיטות עבודה הממזערות את סיכוני הפגיעה – הוא חשוף לתביעת רשלנות מצידו של העובד שנפגע וייאלץ לשלם לו דמי פיצויים.
המעסיק מחויב ליצור סביבת עבודה בטוחה הכוללת כל אמצעי מיגון ובטיחות, להעביר לעובדיו הדרכות בנוגע לנהלי העבודה ואופן ביצוע עבודתם וכמובן לפקח על ביצוע העבודה בשטח, לחדד נהלים, להעביר הדרכות עובדים וריענון מעת לעת.
חובת הפחתת הסיכונים והיידוע לגביהם
כמובן שמידת הזהירות האישית שבה כל מעסיק ינקוט תלויה בסוג העבודה שהוא זקוק לה: עובדי מפעל הנדרשים לנעליים סגורות, כפפות ומשקפי מיגון למשל, לא יצטרכו את כל אלו כאשר הם עובדים במשרד. יחד עם זאת, בשני המקומות קיימת אותה החובה – להבטיח שהעבודה מתבצעת עם מינימום סיכונים וסכנות ולפעול בכל עת לטובת הנושא זה.
אם קיימים סיכונים גלויים לעין, המעסיק יוכל להסתפק באזהרה לגביהם ותדרוך לגבי הימנעות מאותם סיכונים. אם ישנם סיכונים שאינם גלויים לעין והם נסתרים ועלולים לגרום לנזק פתאומי, מידת האחריות האישית של המעסיק גוברת, כך שהוא יצטרך לפעול מעבר לסביר הנדרש ממנו ולנקוט בכל אמצעי הזהירות המתבקשים.
רשלנות תורמת – מידת אחריותו של העובד לתאונה
כאמור, עובד שנפגע בתאונת עבודה בעקבות הפרת חובות המעסיק, יוכל לתבוע אותו על התרשלותו. תביעה זו עומדת כזכות יחד עם התביעה בביטוח הלאומי, אך רק כאשר ניתן להוכיח כי המחדל או ההתרשלות היו של המעסיק.
ישנם מקרים שבהם מתגלה "רשלנות תורמת" מצד העובד, כלומר שחלק מהאשמה בתאונת העבודה הייתה שלו. במצב כזה, בית המשפט יפחית מסכום הפיצויים שנקבע וזאת על סמך שיעור הרשלנות התורמת שהעובד נמצא אשם בה.
בית המשפט מתייחס לא פעם גם לאחריות האישית של מעסיקים לשמור על בריאותם ושלומם של העובדים ולכן גם תאונות עבודה המוגדרות כמיקרו טראומה ייבחנו בהתאם למקרה ונסיבותיו.
העובדים חוששים לדרוש בחובות מעסיקם
כפי שאתם מבינים, למעסיק ישנן מספר חובות הנוגעות לתאונות עבודה, כך שהוא איננו יכול לטמון את ראשו בחול לאחר פגיעת העובד ולהניח לו להתנהל עצמאית מול הביטוח הלאומי ובית המשפט. כאשר לא מדובר במחדל או רשלנות מצדו של המעסיק, מה שמסגיר את העובדה שהוא ביצע את חובות הבטיחות בעבודה כשורה, תחומי אחריותו יתייחסו בעיקר לשלב מילוי הטפסים ותשלום דמי הפגיעה עבור 12 הימים הראשונים.
לא פעם קורה שתאונת העבודה מובילה לפילוג מסוים בין העובד ומקום עבודתו: העובד שעבר תאונת עבודה ונפגע קשה מאשים את מעסיקו, מתשאל קולגות שהיו עדים למקרה ולעתים פוער תהום עמוקה בינו ובין המעסיק, שתקשה בהמשך על חזרתו לאותו המקום במסגרת האווירה הטובה והנינוחה ששררה שם קודם.
מה קורה בתביעה אישית?
במקרים שבהם העובד אף תובע אישית את מעסיקו על רשלנות, ייתכן שהפערים יעמיקו אפילו יותר. זוהי אחת הסיבות להתלבטות הקשה של עובדים לדרוש ממעסיקיהם להשלים את חובותיהם, משום שהדבר אמנם מחייב אותם על פי חוק, אך גורע מהם להשתמש ב"פוליטיקה" יעילה לחזרתם ולקידומם בעבודה כשישובו אליה.
ולכן המלצתנו היא להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתאונות עבודה לאור הנושא הזה ולהבין כיצד ניתן "להלך בין הטיפות" ועדיין לממש את מלוא הזכויות, המגיעות גם על סמך חובת המעסיק.
חובת המעסיק מתחילה מכך שעליו למנוע תאונות פוטנציאליות, לרבות שמירה על נהלי בטיחות ואספקת ציוד מונע, אם אפשרי. לאחר מכן, מחויב המעסיק לשלם לעובד את המשכורת המגיעה לו ביום התאונה, בין אם באופן ישיר ובין אם באופן עקיף לאחר התקזזות עם ביטוח לאומי.
במידה והעובד צפוי להיעדר 12 ימים ופחות, המעסיק ישלם את משכורתו מיום התאונה ועד היום השלישי, והיתרה תשולם על ידי ביטוח לאומי. במקרה של היעדרות מעל 12 יום, יחל ביטוח לאומי לשלם מיום לאחר התאונה, ובכל מקרה לא יוריד המעסיק ימי מחלה.
אין חובת המעסיק לסייע לעובד שבחר לתבוע את ביטוח לאומי. עם זאת, הוא יכול להביא לידיעתו את המגבלות הקיימות בתביעה זו, כמו למשל חובת ההוכחה שהתאונה אכן נגרמה כתוצאה ישירה מהעבודה עצמה, או הגבלת התשלום של ביטוח לאומי עד 75% מהמשכורת.
כאשר המעסיק אינו עומד במחויבות הנדרשת לשם אספקת סביבת עבודה בטוחה ובריאה, הוא עלול להיות חשוף לתביעת פיצויים מהעובדים. עם זאת, יש לזכור, כי גם על העובדים מוטלת האחריות לבטיחות ולשמירה על הנהלים, כדי שלא תוכח מצב של רשלנות תורמת מצד העובד.
