תאונת עבודה בדרך לעבודה

למרות שלכולנו מתגנבת מפעם לפעם המחשבה על תרחישים שיאלצו אותנו להישאר בבית וליהנות מיום חופש, איש מאיתנו לא מעוניין לעבור תאונת עבודה בדרך לעבודה. תאונות אלו שנגרמות במהלך הנסיעה או ההליכה למקום העבודה, עשויות להותיר אחריהן פגיעות קשות וחמורות ולכן חשוב לדעת מה בדיוק עושים וכיצד דורשים פיצויים על הנזק מהתאונה עצמה.

תאונת עבודה מחוץ לעבודה

עובדים שהיו בדרכם ליום העבודה, שחזרו מפגישה אצל לקוח, מהפסקת הצהריים או הפסקת התרעננות, שהיו מחוץ למבנה שבו מצוי העסק או אפילו ביצעו שליחות קטנה עבור המעסיק – כל אלו יוגדרו על פי חוק כנפגעי עבודה אם חלילה נפגעו מתאונה כלשהי. הדבר ייחשב כתאונת עבודה גם אם היא איננה קשורה למקום העבודה עצמו או לטיב פעולתם האישית באותו הרגע.

כך למשל, תאונת דרכים שנגרמה בבוקר בדרך לעבודה תיחשב כתאונת עבודה ומקנה לעובד זכאות לפיצויים מהמוסד לביטוח הלאומי ופיצויים נפרדים מחברת הביטוח המבטחת את הרכב הפוגע בביטוח חובה על פי חוק הפלת"ד.

מה החוק קובע בהקשר של תאונת עבודה בדרך לעבודה

החוק קובע שתאונה שהתרחשה עקב עבודתו או תוך כדי עבודתו של שכיר אצל מעסיקו נחשבת לתאונת עבודה, גם אם התרחשה במהלך הליכה או נסיעה אל מקום העבודה ואפילו אם היא התרחשה כאשר העובד היה בדרך לעבודתו השנייה במקום אחר שבו הוא מועסק. עובדים עצמאיים יוכרו כנפגעי עבודה אם הם נפגעו תוך עיסוק במשלח ידם וכתוצאה מעיסוקם.

לפיכך, כל עובד שנפגע בתאונה המוכרת כתאונת עבודה זכאי לפיצויים הניתנים לו מאת המוסד לביטוח הלאומי ובהינתן המקרה הרלוונטי גם מחברת הביטוח הפרטית (במקרה שבו לעובד יש פוליסת ביטוח תאונות אישיות למשל) או מהמעסיק עצמו (כאשר הוכח שהתאונה נובעת מהתרשלותו).

תאונת דרכים המוגדרת כתאונת עבודה

תאונת דרכים בדרך לעבודה היא אחת הצורות השכיחות ביותר של תאונות עבודה שנגרמו בדרך למקום העבודה. במקרים אלו, כל עובד שנפגע בדרך או בחזרה מעבודתו זכאי לקבלת תגמולים מהמוסד לביטוח הלאומי וכאמור גם מחברת ביטוח החובה של הרכב הפוגע (הגשת שתי תביעות נפרדות).

התגמול המתקבל מהמוסד לביטוח הלאומי הוא דמי פגיעה, המשולמים בעבור 90 הימים הראשונים לאחר התאונה ומכסים על התקופה שבה העובד היה מנוע מלעבוד.

בסיום 90 הימים וכל עוד המצב הרפואי עדיין לא מאפשר חזרה לעבודה, יש להגיש תביעה לקצבת נכות מעבודה שבמסגרתה תיקבע דרגת נכות על ידי וועדה רפואית בביטוח הלאומי ותתקבל בהתאם גם קצבת נכות זמנית או קבועה.

וכאן חשוב לעמוד על סוגיה מרכזית מאוד בתאונות דרכים שמוגדרות גם כתאונות עבודה:

הן אינן מקנות כפל פיצויים! אדם שהעדיף לוותר על תביעת הביטוח הלאומי ובחר לתבוע רק את חברת ביטוח החובה, מסתכן באפשרות שתביעתו תידחה מכיוון שחברת הביטוח לא מחויבת לפצות בגין נזקים שהיה ניתן לקבל בגינם פיצוי מהביטוח הלאומי.

בנוסף חשוב להבהיר שאת התביעה למוסד לביטוח הלאומי יש להגיש תוך 12 חודשים מיום האירוע ואילו את התביעה כלפי חברת הביטוח ניתן להגיש תוך 3 שנים.

אם לנפגע נגרמה נכות עקב הפגיעה מתאונת הדרכים, יחויבו בכל מקרה שתי הנתבעות בפיצויים, אך בית המשפט עשוי לאפשר להן לסתור את דרגת הנכות שנקבעה אם השתכנע בנסיבות שנטענו בפניו.

הדרך לעבודה כללה עצירה או סטייה? זו אינה תאונת עבודה

הכלל החשוב ביותר בסוגיית תאונות העבודה שהתרחשו מחוץ למקום העבודה – בדרך אליו או ממנו, נוגעת לטיב המסלול בין שתי נקודות היעד. על פי החוק, כל עובד שסטה מסיבה כלשהי מדרך הליכתו או נסיעתו הרגילה והקבועה למקום העבודה ונפגע בתאונה, לא בהכרח שפגיעתו תוכר כתאונת עבודה.

הרציונל שמאחורי החוק הוא הניתוק הסיבתי שנוצר בפועל בין אותה התאונה לבין עבודתו של הנפגע ולכן תאונה זו איננה נחשבת עוד כתאונת עבודה. אבל מה קורה אם מסלול ההגעה השגרתי לעבודה כולל בכל זאת "עצירה" קבועה במקום מסוים?

ישנם מקרים מיוחדים שעל פי חוק אינם נחשבים כהפסקת הדרך לעבודה או סטייה מהדרך. למשל עובד או עובדת שיוצאים בבוקר מביתם ומפזרים את ילדיהם במסגרות החינוכיות.

אמנם המסגרת לא בהכרח נמצאת על המסלול האופטימלי לעבודה וכוללת עיקוף קל, אך במקרה כזה היא עדיין תיחשב כתאונת עבודה לכל דבר ועניין. על פי הפסיקה העדכנית בנושא, עניין זה תקף גם לעובדים עצמאיים שעובדים מביתם.

דוגמאות לעצירה או סטייה מהדרך לעבודה אינן חסרות: אדם שבדרך למשמרת הצהריים שלו עצר בקניון ובו התרחשה לו תאונה לא ייחשב כנפגע עבודה. עובדת שיצאה מעט מוקדם מביתה כדי להספיק לרכוש תרופה חשובה לא תיחשב כנפגעת עבודה. ולעומת זאת, עצירה בדואר, בסופרמרקט או בכל מקום לצרכי עבודה ובהנחיית המעסיק נחשבת לתאונת עבודה.

נכות מתאונת עבודה

אם התאונה בדרך לעבודה הוכרה במוסד לביטוח הלאומי כתאונת עבודה, הנפגעים רשאים כאמור לתבוע נכות בגין אותה התאונה. תביעה זו תתברר במעמד וועדה רפואית שתאמת את נסיבותיו הרפואיות של הנפגע, תבדוק אותו במידת הצורך ותעמוד על שיעור הנכות. למעשה ככל שהנכות הנקבעת גבוהה יותר, כך הדבר יתורגם לכדי פיצויים בגובה משמעותי יותר.

כאן חשוב להזכיר שהנכות הנקבעת מחייבת גם את חברות הביטוח הפרטיות בחישובי הפיצויים שהן מספקות אם הוגשה להן תביעה בנושא (ביטוח אובדן כושר עבודה, ביטוח תאונות אישיות, ביטוח החובה של הרכב ועוד).

עורך דין תאונת עבודה

כדי למקסם את גובה הפיצויים ולנקוט באסטרטגיות ודרכי פעולה המייעלות את ההליך ומביאות לכדי מיצוי טוב של כל הזכויות, רצוי להסתייע בעורך דין המתמחה בתאונות עבודה ויוכל לפעול למענכם מול הביטוח הלאומי, בית המשפט ויתר מסלולי התביעה הקיימים במידת הצורך כמו תביעת נזיקין נגד המעסיק (עקב רשלנות שהתאונה נגרמה כתוצאה ממנה) או תביעת חברות הביטוח הפרטיות.

בדרך כלל העבודה מול עורך הדין תיצור גם צמצום בלוחות הזמנים של ניהול התביעות כך שהתהליך יהיה יעיל ואפקטיבי יותר וללא תכתובת או סחבת מיותרת שהנפגע עצמו בדרך כלל סובל ממנה. בנוסף, עורך הדין הוא גורם שמכיר היטב ולעומק את החוקים ואפשרויותיו ולכן מסוגל לפעול במספר רב של דרכים לטובת הלקוח שלו.

כך לדוגמה, אם דרגת הנכות של הנפגע נקבעה בביטוח הלאומי כך שאין צורך במומחים רפואיים לקביעת הנכות בבית המשפט, ההליך כמובן יתקצר אך עורך הדין לא יוותר על האפשרות לזמן מומחה שיתמוך בטענות התביעה ויבסס אותן כדי להגדיל את סכום הפיצויים שיתקבל.

התייעצות מוקדמת כבר בסמוך למועד התאונה תבטיח הימנעות מטעויות שעלולות לעלות ביוקר בהמשך הדרך ולהגדיל את הסיכויים לפיצויים בשיעור משמעותי. עורך הדין יוכל להתמודד גם עם תרחישים כמו טענה לגבי טיב הדרך שנעשתה לעבודה או סטיה מהדרך שיש לה הסבר עקרוני חריג שחשוב לעמוד עליו. כמובן שאם התוצאות אין משביעות רצון, עורך הדין יוכל גם לערער לגביהן ולדון בנושא מחדש.