התקף לב תאונת עבודה

התקף לב כתאונת עבודה – עובד שחווה התקף לב עשוי להיות מוכר כנפגע עבודה ולקבל זכויות רבות, ביניהן דמי פגיעה וקצבת נכות. מתי יוכר התקף לב כתאונת עבודה? לפניכם כל המידע והפרטים החשובים בנושא:

התקף לב במסגרת העבודה

התקף לב הוא השם העממי הנפוץ לאוטם שריר הלב – תרחיש של חסימה בלתי צפויה בעורק כלילי, המזרים דם אל שריר הלב. חסימה זו מתרחשת בעקבות הצטברות של תאי דלקת, כולסטרול או היווצרות קריש דם שחוסמים את חלל העורק הכלילי ומונעים את אספקת הדם לתאי שריר הלב. תרחיש זה עלול לגרום למוות ולכן מחייב בהזעקת טיפול חירום למקום באופן מיידי.

התקף לב עשוי להתרחש גם במסגרת יום העבודה, כך שישנם מקרים שבהם הוא ייחשב כתאונת עבודה. נציין כי ההגדרה החוקית לתאונות עבודה היא תאונה שהתרחשה לעובד שכיר תוך כדי ועקב עבודתו אצל או מטעם מעסיקו, או תאונה שהתרחשה לעובד עצמאי תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו.

מתי מוכר התקף לב כתאונת עבודה?

כדי שהתקף הלב יוכר מצידו של המוסד לביטוח הלאומי כתאונת עבודה שיתקבלו ממנה פיצויים וגמלה, על העובד יהיה להוכיח שהתרחיש התקיים במהלך זמן העבודה ובעיקר עקב העבודה עצמה. ככל שתתרחש הכרה בכך והעובד יוכר כנפגע עבודה, הוא זכאי לזכויות ולקצבאות שונות המאפשרות לו לכסות על הוצאותיו הכלכליות בתקופה שבה איבד את כושר עבודתו וכפועל יוצא גם את הכנסתו.

את מימוש הזכויות בביטוח הלאומי ניתן לדרוש על ידי הגשת תביעה מתאימה המלווה בטופס ומסמכים רפואיים כנדרש. אם מדובר בתביעת נכות מעבודה, יהיה גם צורך להופיע בפני וועדה רפואית שתקבע את שיעור הנכות ודרגת אי הכושר לעבודה.

כאמור, השלב הראשון להכרה בהתקף הלב כאירוע תאונת עבודה יהיה להוכיח שהוא התקיים במהלך העבודה ועקב העבודה. יש מקרים ספציפיים שיוכרו גם אם התקף הלב התרחש בפרק זמן סמוך לסיום העבודה, משום שאירועים לבביים עשויים להתרחש בפועל כמה שעות לאחר אירוע מסוים שגרם להיווצרות התופעה.

חריגה שהביאה להתקף הלב

הוכחה זו כפי שאתם מבינים היא עניין מעט מורכב. תחילה, יש להראות שהתקף הלב התרחש כאירוע פיזי חריג וקיצוני ביחס לעבודתו של העובד, כלומר מצב שלא מאפיין את הרגלי עבודת העובד ולא תואם לאופי עבודתו.

מן הצד זו נראית כמו הוכחה אבסורדית למדי, שכן איש לא מכוון לאירוע לבבי בעבודתו או יכול לצפות אותו מראש. אלא שכלל זה נשען על אלמנטים עובדתיים משפטיים, הקובעים שכל אירוע ייבחן בנפרד על סמך נסיבותיו ובו צריך להבין האם התרחש אירוע כה חריג ועוצמתי שגם להיווצרות ההתקף.

ולכן התובע יצטרך לספק ראיות לכך שעבר התקף לב הקושר אותו לעבודתו מבחינת שאלות הזמן, המקום והמהות. בהקשר הזה חשוב לומר שמתח ולחץ או עומס בעבודה שמטבעה נוטה לכך, לא נחשבים לאירועים חריגים או לצורך של העובד במאמץ מיוחד. רק אם מדובר במצב בלתי שגרתי, חד פעמי וייחודי מאוד שסמוך אליו התרחש התקף הלב, יהיה ניתן לספק את הוכחה זו.

מקרים לדוגמה מהפסיקה הם התקף לב בתאונת עבודה בעקבות ויכוח קשה או האשמות בין העובד ומעסיקו, ויכוח קולני שיצא משליטה מול קולגה ופיטורין דרמטיים ומפתיעים שהעובד לא ציפה להם.

קשר סיבתי בין נסיבות העבודה להתקף הלב

עניין נוסף שיהיה על העובד להוכיח הוא הקשר הסיבתי בין התקף הלב ובין האירוע החריג ובסבירות שעולה על 50%. במילים אחרות, ככל שישנו קשר בין חריגו האירוע לבין מצב רפואי פתאומי, כך צפוי התקף הלב להיות מוכר כתאונת עבודה. האינדיקציה הטובה ביותר לקשר סיבתי שכזה היא הסמיכות בזמנים בין אותו אירוע ייחודי לבין שעת התקף הלב.

חשוב לציין שהשפעת האירוע החריג על היווצרות התקף הלב איננה פחותה לעומת גורמי סיכון אחרים שהיו לעובד כמו עישון, יתר לחץ דם ועוד.

מקרה לדוגמה

עובד לקה בהתקף לב מיד עם סיום עבודתו ויציאתו הביתה. באותו היום, ניהל אותו עובד שני ויכוחים עם עובדות בסניף ולכן טען שהתקף הלב שלו נגרם כתוצאה מאותם שני אירועים חריגים.

בית המשפט קבע כי העובד לא עמד בנטל ההוכחה לגבי חריגות הוויכוח הראשון לאור נסיבותיו, אך כן הצליח לעמוד בנטל ההוכחה לגבי הוויכוח השני. הבעיה הייתה שישנו ספק לגבי החריגות ביחס לשגרת העבודה היומיומית: מדובר בעובד בעל מזג עצבני ומהיר חימה, שנקלע לויכוחים ומחלוקות מול עובדים באופן שגרתי ופונה בעקביות להנהלת הסניף לאחר התפרצויות וויכוחים עם עובדים.

בנקודה זו הוחלט שימונה מומחה רפואי לבדיקת הקשר הסיבתי בין הוויכוח השני, שניתן להוכיח, לבין התקף הלב. כמו כן על המומחה יהיה לקבוע את השפעת אותו וויכוח על היווצרות התקף הלב, ביחס לגורמי סיכון משפיעים אחרים.

החלטת מומחה

המומחה הרפואי קבע שהתקף הלב נגרם כתוצאה מגירוי חזק ופתאומי ביותר של מערכת העצבים הסימפתטית של העובד ושביצע באותה העת מאמץ גופני בעצימות חריגה או לחילופין סבל מעומס נפשי עוצמתי וחריג ביותר.

בנוסף, גילו של עובד, גורמי הסיכון ומצבו הבריאותי הצביעו על סבירות נמוכה במיוחד ללקות בהתקף לב, כך שאותו וויכוח היה אירוע חריג וקיים בינו לבין ההתקף קשר סיבתי. לאור קביעה זו קבע בית המשפט כי התאונה תוכר כתאונת עבודה.

זכויות נפגעי התקף לב תאונת עבודה

מחלות לב מחייבות טיפול רפואי מהיר, מדויק ומקצועי ויחד איתן עולה הצורך גם להיות מודעים לזכויות הצומחות מהמצב כאשר הוא מוגדר כתאונת עבודה:

דמי פגיעה

כל אדם שהוכר כנפגע עבודה ונעדר מעבודתו במשך למעלה מ-12 ימים זכאי לתשלום דמי פגיעה למשך 3 חודשים (91 ימים). דמי הפגיעה משולמים בגובה 75% מהשכר הממוצע משלושת החודשים שקדמו לאירוע, כפול פרק הזמן שבו נעדר. כיצד מבוצע החישוב?

למשל עובד שלקה בהתקף לב ונעדר מעבודתו במשך חודשיים. שכרו הממוצע הוא 12,000 ש"ח ולכן 75% משכרו הם 9,000 * 2 = דמי פגיעה בגובה 18,000 ₪ עבור התקופה.

קצבת נכות או מענק עקב אחוזי נכות

עובד שהוכר כנפגע עבודה ושולמו לו דמי הפגיעה, זכאי במידה ופגיעתו ממושכת יותר, להגיש תביעה לקצבת נכות. על פי ספר הליקויים של המוסד לביטוח הלאומי, כל אדם שלקה באוטם שריר הלב נותר עם נכות וכעת יש רק לקבוע את שיעורה על סמך הבדיקות והמבחנים הרפואיים שהוגדרו מצד הוועדה הרפואית.

שלושת החודשים הראשונים שאחרי התקף הלב מקנים לעובד הנפגע נכות זמנית בשיעור 100%. בשלושת החודשים הבאים, נכות זו תהפוך ל-50%. כל התקופה מזכה בכ-3.5 משכורות ברוטו, בניכוי דמי הפגיעה שכבר שולמו. אם ניקח את אותו אדם המרוויח 12,000 ושהה חודשיים בביתו לאחר ההתקף, הרי שהוא יקבל עבור 6 החודשים הראשונים לפגיעה כ-42,000 ₪, בניכוי 18,000 שכבר שולמו, קרי 24,000 שקלים בנוסף.

אחרי תקופה זו, תיקבע נכות צמיתה להלן: התקף לב ללא מגבלות מזכה ב-10% נכות. התקף המאפשר עבודה ללא מאמץ מקנה 25% נכות. כך הלאה והלאה על סמך הקושי התפקודי שנותר לנפגע. אם נקבעה נכות בין 9%-19% היא מקנה מענק כספי חד פעמי. נכות של 20% ומעלה מקנה קצבה חודשית קבועה לפרק הזמן שקובעת הוועדה הרפואית.

חוויתם התקף לב בעבודה? דעו מהן זכויותיכם!

לא כל התקף לב נחשב לתאונת עבודה ולכן הביטוח הלאומי דוחה את התביעה. דחיות יתקיימו גם כאשר לא מולא כראוי טופס התביעה או שחסרים פרטים שמציגים את התמונה המלאה בנוגע למקרה. מומלץ להתייעץ משפטית עם עו"ד המתמחה בתאונות עבודה כדי לעמוד על כל הזכויות המגיעות לאור המקרה.