פגיעה בעבודה

פגיעה בעבודה כתוצאה מתאונה או מחלת מקצוע משבשת את שגרת העבודה ועשויה לפגוע בקריירה המקצועית לאורך זמן. אז מי מפצה אותנו בגין הפסד ימי העבודה ואובדן הפרנסה? האם הנזק עלול למנוע חזרה לאותה העבודה? ומה עושים כאשר ברור שהמפגע התרחש כתוצאה מרשלנות של המעסיק? לפניכם כל המידע והזכויות בנושא שחשוב מאוד להכיר:

תאונות עבודה ומחלות מקצוע

מאות פגיעות מתרחשות מידי יום במקומות עבודה בישראל. חלקן מאפיינות פציעות או תאונות שהתרחשו כתוצאה מנפילה או החלקה, חבלה שנגרמה בעקבות שימוש בציוד תקול או פעולה שגויה פיזית.

חלקן באות לידי ביטוי במחלה שנגרמה בעקבות חשיפה לסיכונים שונים (חשיפה לרעש, לחומרים כימיים ועוד), או בעקבות שחיקה (שחיקת מיתרי הקול או פריצת דיסק למשל) וכעת יוצרת נזק שעדיין לא ידוע האם יחלוף.

כל אחד מהמצבים הללו מאפיין פגיעה בעבודה וחשוב לדעת כיצד לפעול בנושא על מנת להבטיח את זכויותיכם. במצב שבו הפגיעה מאלצת אשפוז, שיקום והחלמה ממושכים, כמובן שאתם זכאים לקבל גם פיצוי כספי שיאפשר התמודדות עם התקופה שבה לא הייתה הכנסה אך ההוצאות הוסיפו לעלות.

דמי פגיעה בעבודה – המוסד לביטוח הלאומי

הביטוח הלאומי הוא הגוף הגדול והמרכזי ביותר לדרוש ממנו זכויות במצבי פגיעה בעבודה. כאמור, פגיעה בעבודה היא תאונת עבודה או מחלת מקצוע ולכן כל אחת מהן מזכה בפיצויים כחוק.

בשלב הראשון זכאים הנפגעים לקבל דמי פגיעה – תשלום שמועבר לנפגעים שפגיעתם הוכרה כפגיעת עבודה. דמי הפגיעה משולמים למשך 91 ימים, קרי שלושת החודשים הראשונים מיום הפגיעה ובדרך כלל עומדים על 75% משכרו החודשי הרגיל של העובד, בכפוף לתקרת המקסימום הקבועה בחוק.

דמי הפגיעה משולמים בתחשיב יומי ולכן חשוב לדעת שיום הפגיעה עצמו איננו משולם, שכן ביום זה משולם שכר כרגיל מהמעסיק. היומיים שלאחר מכן ישולמו רק לנפגעים שמצבם הרפואי איננו מאפשר להם לעבוד כעת במשך 12 ימים לפחות. בנוסף, תשעת ימי הזכאות הראשונים לדמי פגיעה מתקיימים רק עבור נפגעים שהינם שכירים והמעסיקים שלהם נדרשים להחזר תשלום זה.

כיצד מגישים תביעה לדמי פגיעה? יש להעביר את טופס ב.ל/ 211 תוך שנה אחת בלבד מיום הפגיעה למוסד לביטוח הלאומי ולצרף אליה את התעודה הרפואית על פגיעה בעבודה כפי שניתנה בעת הפניה הראשונית לרופא לאחר הבדיקה, תלושי שכר אחרונים וניירת או תיעוד המוכיחים את קיום התאונה לרבות העתק טופס הדיווח על תאונה שמולא ונחתם ביום האירוע על ידי המעסיק.

תביעת נכות מעבודה

בשלב השני זכאים נפגעים שפגיעתם ממושכת והם כבר קיבלו את דמי הפגיעה, להגיש תביעה לגמלת נכות. גמלת נכות מעבודה מכירה בנכות זמנית או צמיתה שמתקיימת לנפגע העבודה כל עוד הוכח כי קיימת לו פגיעה בכושר לעבודה כך שהוא לא מסוגל לעבודתו.

כיצד מגישים תביעה לגמלת נכות מעבודה? יש להעביר את טופס ב.ל/200 תוך שנה אחת בלבד מיום הפגיעה למוסד לביטוח הלאומי ולצרף אליה את כל המסמכים הרפואיים לרבות אלו שמוכיחים פגימות הנוגעת ליכולת לעבוד ומתארים מגבלות ותלונות קיימות.

תשלום הנכות מעבודה משולם בהתאם לשיעור הנכות שייקבע בפגישה עם הוועדה הרפואית. אם הוועדה העניקה נכות בשיעור שבין 9%-19%, הנכה יקבל מענק חד פעמי ששיעורו הוא 43 קצבאות חודשיות.

כל נכות ששיעורה הוא 20% ומעלה מזכה בקצבה חודשית עד סיום הנכות הזמנית או אם מדובר בנכות צמיתה, עד לגיל הפנסיה (67 לגברים, 62 לנשים).

נציין כי כאשר הנפגע שמקבל קצבת נכות מעבודה מגיע לגיל הפרישה, הוא יוכל לבחור האם להמשיך לקבל אותה או לקבל קצבת זקנה במקום.

בנוסף חשוב לדעת שלוועדה הרפואית יש סמכות להגדיל או להקטין את שיעורה של נכות על פי רמת הפגימות והמצב הרפואי המשתנה מתקופה לתקופה, המקצוע והגיל של המבקש.

אם יש צורך להגדיל את אחוזי הנכות, ניתן לעשות זאת במקרים של נכות צמיתה עד למקסימום 50% נכות.

כמובן שעל כל קביעת שיעור נכות והחלטות בוועדה הרפואית ניתן להגיש ערעור אם ההחלטה איננה משביעה רצון והתובע סבור שהיא פוגעת בו. את הערר יש להגיש תוך 30 יום מיום מסירת ההחלטה ולהגיע לדיון נוסף בוועדה, שבה הוועדה רשאית לבטל החלטה ולשנות אותה כראות עיניה. אם נדרש ערעור גם על החלטה בדיון הזה, ניתן לערער לבית הדין לעבודה ורק בסוגיה משפטית בלבד.

כיצד לפעול אחרי פגיעה בעבודה?

דיווח למעסיק

מיד לאחר התאונה יש לפנות למעסיק ולדווח עליה וכן לדרוש ממנו את טופס ב.ל/250 שעניינו הוא דיווח על תאונת עבודה והוא המזכה במתן טיפול רפואי בחינם כזכות מדינית לנפגעי עבודה.

טופס זה ממולא ונחתם על ידי המעסיק והוא מציין במפורט את פרטי התאונה ונסיבותיה – וודאו שהמעסיק כלל עובדות מדויקות ולא הסתיר פרטים משום שהדבר עלול לסתור בהמשך את גרסתכם ולמנוע את קבלת הפיצויים.

טיפול רפואי במיון

יש להתפנות עם טופס ב.ל/250 לטיפול רפואי במיון, קופת חולים או מרפאת חירום ולוודא שבמסגרת הבדיקות והתשאול הרפואי מתעדים בכתב את נסיבות הפגיעה והתלונות לגבי כאבים וחבלות – גם אלו ייחשבו כראיה לקיומה של פגיעת עבודה ויסייעו במיצוי הזכויות מאוחר יותר.

דיווח למעסיק (פעם נוספת)

יש לידע פעם נוספת את המעסיק על הפגיעה ואבחנות הפגיעה ולקבל בסיום הטיפול הרפואי "תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה" שאיתה יש לפנות הלאה למוסד לביטוח הלאומי.

זיכרון דברים

בשלב זה מומלץ לערוך זיכרון דברים מפורט לאירוע ולכלול בו את כל השתלשלות העניינים עד לפגיעה המדויקת, את התאריך, היום, השעה, המיקום, עדים לתאונה, חילופי דברים שנאמרו, אזורי הפגיעה בגוף וכל פרט נוסף שאתם זוכרים. עם הזמן פרטים שנראים זניחים נשכחים מהזיכרון ולכן אל תמתינו עם התיעוד האישי מהאירוע.

עירוב משטרת ישראל (בחלק מהמקרים)

אם הפגיעה בעבודה התרחשה כתאונת דרכים, יש לפנות למשטרה ולקבל אישור משטרה על התאונה. יש לקבל עותק מביטוח החובה של הרכב או הרכבים המעורבים לצורך תביעתם על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

מקרה של נזק פיזי

אם נגרם נזק גופני חשוב שלא להזניח את הטיפול בו, אלא להיפך: לפנות לכל הרופאים הרלוונטיים לכל בעיה חדשה וקיימת שנוצרה כתוצאה מהפגיעה ולדאוג לקבלת טיפולים, ביצוע בדיקות והפניות באופן אינטנסיבי ורציף ממועד הפגיעה והלאה.

זאת משום שעל פי החוק, הניזוקים מחויבים להקטין ככל יכולתם את נזקיהם וכאשר הם לא מטפלים כראוי ובמועד בנזקיהם, הביטוח הלאומי עשוי להסתייג ממתן התגמולים במלואם.

שמירת הניירת

יש לצבור את כל הניירת הרפואית, קבלות על הוצאות ותלושים וממקום העבודה במקומות מסודרים ושמורים. יש לאסוף את כל תלושי השכר מכל המעסיקים במהלך שלושת החודשים שקדמו לחודש שבו התרחשה הפגיעה ו/או לאסוף את אישורי האבטלה, המחלה, המילואים והחל"ת שהיו לאורך התקופה.

מקרה מוחי

במקרים של פגיעה כמו אירוע מוחי או התקף לב וכן מחלת מקצוע כמו ירידה באיכות הראייה, רצוי להיפגש טרם התביעה עם עורך דין המתמחה בפגיעות מעבודה ובעבודה משפטית מול המוסד לביטוח הלאומי.

ייתכן שבמקרים אלו תידרש חוות דעת מומחה שתחזק את הטענות מול הביטוח הלאומי או שתעיד על מיקרוטראומה (הצטברות של אירועים חוזרים ונשנים במשך שנים שגרמו להופעת מחלה או פגיעה).

עורך הדין יוכל לסייע לכם למלא את טפסי התביעה למוסד לביטוח הלאומי כדי להימנע מטעויות שיש להן השלכה על קבלת הפיצויים ולייצג גם בתביעה נגד מעסיקים או צד ג' שהתרשלו וגרמו לפגיעה בעבודה ובתביעות מול חברת הביטוח הפרטית כאשר קיימת פוליסה המכסה פגיעות מעבודה.