עורך דין מומחה לתאונות עבודה

מימוש הזכויות לאחר שהתרחשה תאונת עבודה מחייב בקיאות משפטית רחבה ולשם כך חשוב להתייעץ עם עורך דין מומחה לתאונות עבודה, בטרם ננקטים הליכי תביעות נגד המוסד לביטוח הלאומי, חברת הביטוח הפרטית, המעסיק או צד ג'. מהן אותן זכויות המוגדרות בחוק וכיצד ניתן לפעול כדי לקבל אותן? 

זכויות נפגעי עבודה

איש מאיתנו לא רוצה להיפגע כתוצאה מעבודתו. בין אם זו נפילה קשה במקום העבודה, תאונת דרכים במסגרת נסיעת עבודה או אפילו נזק שנגרם בעקבות לחץ מוגבר מאוד – עולם תאונות העבודה מכיל בתוכו שלל פגיעות אפשריות וכולן יכולות להקנות כמה זכויות.

מלבד תגמולי הביטוח הלאומי הכוללים תשלום דמי פגיעה ואפשרות לגמלת נכות מעבודה כאשר העובד לא מסוגל לשוב לעבודתו הסדירה. מקרה תאונת העבודה עשוי לזכות נפגעים גם בתביעות נזיקין שיש עילה להגשתן נגד המעסיק או צד ג'.

אם לנפגע היה גם ביטוח פרטי או שמדובר בתאונת דרכים הנחשבת לתאונת עבודה, תתקיים זכאות גם לפיצויים מחברת הביטוח המבטחת בפוליסת ביטוח חובה לרכב, פוליסת ביטוח תאונות אישיות, אובדן כושר עבודה, נכות מתאונה, גילוי מחלה קשה ועוד.

בכל מקרה שכזה, ההמלצה המקצועית היא להימנע מניסיון לממש את מלוא הזכויות באופן עצמאי ולפנות לעורך דין מומחה לתאונות עבודה שיוכל לייעץ לנפגע כיצד לפעול, להדריך אותו בנוגע להליך הצפוי לו מול הגוף המספק את כספי הפיצויים ולייצג במידת הצורך בערכאות משפטיות והוועדות הרפואיות, מה שיגדיל את הסיכויים לכך שיילקחו החלטות שתומכות בעובד, בפגיעתו וזכויותיו.

תאונה הנחשבת תאונת עבודה

תאונות אישיות מתרחשות בכל מקום וזמן, אך רק חלקן יוגדרו בפועל כתאונות עבודה. תאונות אלו מתייחסות לאירועים שנוצר בעקבותיהם נזק בריאותי או גופני לעובד או עובדת והם נגרמו בזמן העבודה ועקב העבודה. במילים אחרות – על מנת שתאונה תוכר כתאונת עבודה יהיה צורך להוכיח קשר ישיר בין הנזק שנגרם לבין העבודה עצמה.

פנייה למוסד לביטוח לאומי

ככלל, צריך להפריד בין הזכאות האישית של נפגעים לתבוע את המוסד לביטוח הלאומי במטרה להכיר בתאונה ולקבל פיצויים על סמך הנזק וחומרתו ובין האפשרות להגיש תביעת נזיקין למקום אחר.

את התביעה לביטוח הלאומי יש להגיש בכל מקרה שבו אירעה תאונת עבודה, אך לא כל תאונה שכזו תוכל להתבטא גם דרך תביעת נזיקין נוספת והדבר תלוי בקיומו של גורם "מזיק" ובנזק שנגרם כתוצאה מרשלנותו.

הפיצוי המתקבל מתאונות עבודה

גובה הפיצויים תלוי בגובה הנזק, אך גם בגובה השכר של הנפגע. המוסד לביטוח לאומי קובע את גובה גמלות הנכות מעבודה על סמך ליקויים שונים – כל אחד מהם נושא בשיעורי נכות שנקבעו מראש בספר הליקויים של הביטוח הלאומי.

גובה דמי הפגיעה המשולמים בכל מקרה של תאונת עבודה (ולאחר שהתאונה שהתרחשה אכן הוכרה ככזו) משולמים בחישוב של 75% מהשכר בשלושת חודשי העבודה האחרונים וזאת למשך 90 ימים מיום התאונה. אם מדובר בתביעת ביטוח החובה לרכב בעקבות תאונת דרכים, אזי יינתן פיצוי בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים.

כאשר מדובר בתביעת נזיקין, הפיצויים יחושבו בהתאם לראשי נזק – כלומר כל הרכיבים הממוניים והכאב והסבל שנובעים כתוצאה מהפגיעה. תביעות אלו מחייבות הוכחת רשלנות כאמור ולכן נחשבות לאתגר משפטי, אך תוצאתן עשויה להניב פיצויים בסכומים משמעותיים של עשרות ואף מאות אלפי שקלים.

הנחיות לנפגעים מאת עורך דין מומחה לתאונות עבודה

על פי נתוני המוסד לביטוח הלאומי, קרוב ל-150,000 תאונות עבודה מתרחשות בישראל מידי שנה. למרות שנעשים מאמצים אדירים בשנים האחרונות כדי להגביר את בטיחותם ותקינותם של מקומות העבודה השונים, אין מקום שחף לחלוטין מתאונות וחלקן עשויות להיות פתאומיות ובלתי צפויות לחלוטין.

לראיה, המוסד לביטוח הלאומי משלם כ-4 מיליארד שקלים בשנה בגין תאונות העבודה, כשנתון זה איננו כולל בתוכו את שוק הביטוחים הפרטיים שמוציא מכיסו סכומים בלתי מבוטלים בגין מימוש פוליסות שמכסות במקרה הביטוח.

ויחד עם זאת, הסיכויים לדחיית התביעה מצד חברת הביטוח והמוסד לביטוח הלאומי גבוהים למדי. הסיבה המרכזית לכך היא הניסיון לבצע את הדברים באופן עצמאי, ללא סיוע מעורך דין המתמחה בנושא וללא הבנה עמוקה מספיק של החוקים, התקנות ומדיניות העבודה בגופים בירוקרטיים שבהם באה לידי ביטוי שאלת הזכויות המשפטיות.

כיצד חוסר הבקיאות האישי גורע מהצלחת תביעות תאונות העבודה? הנה דוגמה מוכרת:

אנשים רבים שנפגעו בתאונה כמו תאונת דרכים או נפילה מגובה חשים מיד לאחר המקרה שלא חוו פציעה או נזק כלשהו ולכן הם שבים לעבודתם כרגיל או לוקחים יום מנוחה לכל היותר.

אלא שהניסיון (וגם הרפואה) מלמד שלפגיעות באזורי הראש, הצוואר והגב יש נטייה להופיע אחרי מספר ימים וליצור הגבלה בתנועה, סחרחורות, בחילות, כאבי ראש, רגישות וכאבים באיברי גוף שונים ועוד.

על פניו אין מניעה לדרוש בדיקה וטיפול רפואי כאשר עובד חש ברע, אך כל עוד הדבר לא נעשה מיד אחרי התאונה, יהיה קשה מאוד להוכיח כעת שהנזק הנוכחי נגרם בעקבות תאונת עבודה שהתרחשה כמה ימים לפני כן. המשמעות לכך תהיה כמובן דחיית התביעה שכן לא ניתן להכיר בתאונה כתאונת עבודה ולכן לא יינתנו בגינה כספי הפיצויים.

מה לעשות אחרי תאונת עבודה?

פנייה לקבלת טיפול רפואי

יש לפנות למוסד רפואי מוכר לרבות מיון בבתי החולים, קופת חולים או מרפאת חירום. יש לציין את נסיבות התאונה ולפרט את הקשר בין הפגיעה שהתרחשה לתלונות על כאבים או הפצעים הקיימים ולוודא כי הם נכתבים ברשומות הרפואיות. זהו המהלך הבסיסי והקריטי ביותר על מנת לקשר בין נזקי הגוף לאירוע ולהביא לכדי הבנה כי מדובר בתאונת עבודה.

אם מדובר בפגיעה שגרמה למחלת מקצוע או לנזק מיקרו-טראומה, יש לפרט את הקשר בין המצב הרפואי לעבודה. למשל – שימוש רב במיתרי הקול במקום העבודה שגרם לקריעתם, או ליקוי שמיעה שנגרם כתוצאה מעבודה ממושכת לאורך שנים במקום רועש ביותר.

מסמכים ואישורים

המסמכים הרפואיים בנסיבות אלו הופכים לראיות ממש כלפי הביטוח הלאומי וחברות הביטוח, שכן מפורטת בהם אינפורמציה חשובה המאבחנת את המצב הרפואי האמיתי ומשקפת את העובדה כי הוא נגרם עקב העבודה.

כמובן שגם לאחר מכן חשוב להמשיך ולקבל את הטיפול הרפואי הרלוונטי, לרבות ביצוע בדיקות והפניות, טיפול תרופתי ועוד. טיפולים אלו יבוצעו כמובן לאורך זמן, אך ממצאיהם עשויים להעיד על נזקים שהתפתחו מאוחר יותר (פגיעה באיבר פנימי למשל שהתגלתה רק בהמשך) ולכן צפויים לזכות בסכומי פיצויים גבוהים יותר.

בנוסף, חשוב למלא סמוך ככל האפשר לתאונה את טופס ב.ל/ 250 שעניינו הוא הודעה על תאונת עבודה. את טופס זה יש לדרוש מהמעסיק והוא זה שימלא את כל פרטי התאונה על פי פירוט העובד.

לאחר מכן המעסיק חותם על הטופס ומעביר אותו לעובד, שיציג אותו בעת קבלת הטיפול הרפואי וכמובן יצרף אותו לתביעה הרלוונטית.