כמה כסף מקבלים על תאונת עבודה

תאונות עבודה מתרחשות בכל סוג עבודה אפשרי, בין אם זוהי עבודה פיזית במאמץ גבוה ובין אם עבודה משרדית מתונה ורגועה. בכל אחד מהמצבים המוכרים כתאונת עבודה מתקבלות זכויות מסוימות במטרה לפצות על הפגיעה בעובד ובפרנסתו. כעת נשאלת השאלה – כמה כסף בדיוק מקבלים על תאונת העבודה?

נפצעתי. כמה כסף אקבל?

הערכת שווי בתביעות נזקי גוף היא עולם שלם בפני עצמו שדורש בקיאות עצומה בחוק, בפסיקה ובכלל ברפואה, ניסיון עשיר והיכרות עם תקנות שונות, כמו אלו של נכויות המוכרות בביטוח הלאומי או פרקטיקות שונות של הוועדות הרפואיות. לפניכם התרחישים העיקריים שמבססים את הערכת השווי של תאונות העבודה השונות:

פציעה שגרמה לנכות צמיתה

אם לא מדובר על נכות אסתטית בלבד, חישוב הפיצויים לא יתבסס רק על הנזקים שנגרמו מיום התאונה ועד סגירת התיק מול הביטוח, אלא גם על הנזקים וההפסדים העתידיים וככל שהנכות נותרה לצמיתות. כך למשל, יוכנסו לחישוב הפסדי השכר עד גיל הפרישה, פיצוי בגין כאב וסבל, שיעור אחוזי הנכות או הסיכוי לקבלת אחוזי הנכות בביטוח הלאומי ועוד.

כל אלו מהווים את ההבדל בין פיצוי שעומד על אלפי שקלים לבין עשרות ואף מאות אלפי שקלים.

פציעה שגרמה לנכות זמנית

שברים גופניים שאינם מורכבים או פציעות שטחיות ללא ממצאים נוספים יביאו לחישוב דמי הפיצויים המתבסס על התקופה מיום האירוע כמו הפסדי שכר, כאב וסבל, הוצאות רפואיות שונות ועוד. באופן כללי אפשר להעריך שמדובר בסכום ממוצע של 15,000-17,000 ₪ אם כי כאשר לא נגרמו שברים לרוב לא מתייחסים לפיצוי עבור כאב וסבל כך שהסכום ירד לכדי אלפי שקלים בהתאם לקביעות הרפואיות.

פציעות "בין לבין"

לכאן נכנסות כל סוגי הפציעות שבחלק מהמקרים תיקבע להן נכות צמיתה אך לא בהכרח: בלטי דיסק למשל כתוצאה מתאונת דרכים, שברים ברגליים בעקבות נפילה מגובה וכו'. במקרים הללו יגיעו לידי ביטוי הניסיון והמיומנות של עורך דין המטפל בתביעה מול העובד, כשהמטרה היא ליצור רושם שקיים סיכון מוגבר לנכות וכך לדרוש פיצויים מוגדלים מחברת הביטוח.

צריך לציין שבסופו של דבר כל פגיעה שונה מאחרות וכך גם משתנות הנסיבות הרפואיות ממקרה למקרה. לכל עובד צפוי נזק אחר, קצב החלמה שונה ונזקים שונים ביחס לסוג העבודה או המקצוע, גיל הנפגע ונסיבות חייו.

זכויות נפגעי תאונות עבודה

על פי החוק, כל אדם שחווה תאונת עבודה זכאי להגיש תביעת תאונת עבודה לביטוח הלאומי ולקבל בגינה דמי פגיעה במשך שלושת החודשים הראשונים לאחר האירוע. דמי הפגיעה מחושבים על בסיס 75% מגובה השכר שניתן במהלך שלושת החודשים האחרונים. אם בתקופה זו חלו תוספות מיוחדות הן יחושבו על בסיס נוסחה מיוחדת למצבים מהסוג הזה.

דמי הפגיעה ישולמו במשך 90 ימים ולאחר מכן יהיה צורך להגיש תביעה מסודרת לחברת הביטוח או לתבוע את המעסיק, כאשר את המעסיק ניתן לתבוע רק במקרים שבהם התאונה נגרמה כתוצאה מרשלנות או מחדל של אותו מעסיק.

אם בית המשפט קבע כי המעסיק אכן חייב בפיצויים, הם ינוכו מהסכומים שכבר שולמו לעובד או ישולמו לו בעתיד מאת המוסד לביטוח לאומי. ולכן למרות שעל פניו אין שום קשר בין השלב שבו תתבעו את המעסיק לבין הגשת התביעה לביטוח לאומי, מומלץ קודם כל למצות את מלוא הזכויות שמגיעות לכם מול ביטוח לאומי ורק לאחר מכן לפתוח בהליכי תביעה מסוגים אחרים.

נוסף על הזכויות הללו, הביטוח הלאומי מעניק גם הטבות והקלות מסוימות לנפגעים, לרבות הזכאות להגיש תביעות נכות מעבודה ולקבל בגינן קצבת נכות או מענק חד פעמי.

סוגיית הכספים והפיצויים המגיעים לעובדים שחוו תאונת עבודה היא מורכבת ומבלבלת מאוד ומצריכה התמודדות בירוקרטית מפרכת שעה שהעובד עצמו לא חש בטוב ואמור לרכז את מלוא המאמצים האישיים לשיקום, טיפול או החלמה. מסיבה זו רצוי לפנות לעורך דין המתמחה בדיני הביטוח הלאומי ונזקי גוף ולהסתייע בו כגורם מייעץ ומייצג לכל הליכי התביעה עד לקבלת מלוא הפיצויים שמגיעים לכם.

רכיבי הזכאות המתקיימים מול ביטוח לאומי

זכויות סוציאליות

תאונת העבודה מזכה את העובד בקבלת טיפול רפואי, אשפוז, אמבולנס, רפואה משלימה, תרופות ועוד וזאת בהתאם לחומרת הנזק שנגרמה. מתקיימת זכאות לטיפול ראשוני בקופת החולים של העובד (כלול בסל הבריאות) ללא השתתפות עצמית. המשך הטיפולים במידת הצורך עשוי לזכות בקבלת מימון נוסף מהביטוח הלאומי, כל עוד רופא קופת החולים המליץ על כך.

כדי לקבל את הזכאות לטיפולי המשך, יש לקבל מהרופא הפניה לרפואה משלימה ולהגיש אותה בצירוף בקשה לביטוח לאומי. כדי לממש את הטיפול הרפואי המשלים, מוטל על המעסיק למלא את טופס בל 125 – "טופס הפניה לטיפול רפואי לעובד שכיר". אם הנפגע הוא עצמאי, עליו למלא את טופס בל 283 שעניינו הוא "טופס הפניה לטיפול רפואי לעצמאי".

דמי פגיעה

עובדים שלא מסוגלים לעבוד בעבודתם או בכל עבודה מתאימה אחרת וזאת על פי אישור רפואי שנמסר להם הקובע אי כושר עבודה, זכאים לדמי פגיעה עבור פרק הזמן שבמסגרתו אינם יכולים לעבוד.

כדי לקבל את תעודת אובדן כושר העבודה יש לפנות עם טופס ההפניה מהמעסיק לטיפול רפואי למחלקת תאונות עבודה בחדר המיון או קופת החולים ולדרוש מהרופא "תעודה ראשונה לנפגע עבודה" ובה מצוינת הפגיעה שנגרמה ותקופת אי המסוגלות לעבוד.

אם נקבע לעובד אי כושר חלקי המצמצם את שעות עבודתו על פי הנחיה רפואי, תתקבל זכאות לדמי פגיעה מופחתים. לאחר מכן יש להגיש כאמור תביעה לדמי פגיעה מול הביטוח הלאומי (טופס בל 211) המשולמים עבור 13 שבועות בניכוי מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות.

תביעה לנכות מעבודה

אם נותרה לעובד פגיעה זמנית או קבועה, הוא זכאי להגיש תביעה לנכות מעבודה באמצעות טופס בל 200. רק נפגע שהגיש תביעה זו וקיבל את דמי הפגיעה המגיעים לו וכן הוכר כנפגע עבודה בעל נכות שנגרמה כתוצאה ממנה הינו זכאי להגיש את תביעה זו.

את התביעה יש להגיש תוך 12 חודשים מיום האירוע בצירוף כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים. לאחר מכן הנפגע יוזמן לוועדה רפואית שתדון בתביעה ובמסמכים שצורפו ותקבע את גובה אחוזי הנכות בהתאם לתקנות שנכללות בספר הליקויים של ביטוח לאומי.

דיון זה הוא קריטי משום שעל סמך אחוזי הנכות נקבעים גמלת הנכות או הקצבה המתאימה. חשוב להיערך לוועדה כראוי מול גורם משפטי מוסמך ולהגיע מוכנים לאחר ייעוץ וקבלת ליווי מתאים מעורך דין מייצג מול הוועדה, שיוכל להסביר היטב את חומרת המצב הרפואי ולעמוד על מלוא זכויותיכם.

חישוב אחוזי הנכות לנפגעי תאונות עבודה

אחוזי הנכות נקבעים בהתאם לליקוי המצוי ברשימת הליקויים של ספר הנכויות במוסד לביטוח הלאומי. דרגת הנכות תקבע את גובה המענק או הקצבה:

• דרגת נכות בין 5%-20% מזכה בקצבה חד פעמית.
• דרגת נכות מעל 20% מזכה בקצבה חודשית ותעודת נכה עבודה.
• אם נגרמה נכות צמיתה, אך העובד יכול לחזור לעבודתו ובאופן שבו קיימת ירידה של 20% מהכנסותיו הקודמות, יהיה אפשר להגיש לביטוח הלאומי בקשה להגדלת דרגת הנכות.

כמו כן, כל החלטה שנקבעה בעניינו של עובד בביטוח הלאומי תוכל להיבחן מחדש על ידי הגשת ערעור וזאת תוך 30 ימים מיום קבלת ההחלטה בוועדה הרפואית.