כאשר עובדים במדינת ישראל נפגעים בעבודתם או בדרכם אליה או ממנה, הם זכאים על פי החוק לקבל מהמוסד לביטוח לאומי פיצויים וזכויות רפואיות שונות. מטרת ההטבות הללו היא לפצות את הנפגע על ימי העבודה שאיבד וצפוי לאבד בהמשך, בשל פגיעת העבודה שאירעה לו, וכן בשל נזקי הגוף שנגרמו לו, כמו גם הנזקים העתידיים שהוא עלול לספוג בגין אותה פגיעה.
בין הפיצויים המשולמים בידי המוסד לביטוח לאומי בהקשר זה, ישנם "דמי פגיעה", המשולמים לעובד למשך עד 90 ימים. במדריך זה, נדון בזכויותיו של עובד לאחר פגיעת עבודה או תאונת עבודה, ונסביר על אופן הגשת תביעה לדמי פגיעה למוסד לביטוח לאומי.
מהם דמי פגיעה ובאילו נסיבות תתאפשר הגשת תביעה לדמי פגיעה למוסד לביטוח לאומי?
אף אדם אינו מוגן במאת האחוזים מפני פגיעות בעבודתו. נזקי גוף שונים עלולים להיגרם לעובדים תוך כדי עבודתם, בעקבותיה, בדרכם למקום העבודה או בחזרתם ממנו, וכן בנסיעה ממקום למקום במסגרת העבודה. כאשר הפגיעה גורמת לעובד לנזק פיזי או נפשי, הוא עשוי להיות זכאי לקבלת פיצוי כספי זמני מהמוסד לביטוח לאומי שנקרא "דמי פגיעה". זאת בהתאם לסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי.
אופן הגשת תביעה לדמי פגיעה למוסד ביטוח לאומי – על קצה המזלג
הגשה של תביעה לדמי פגיעה למוסד ביטוח לאומי תתבצע מול סניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום מגוריו של הנפגע. את התביעה מגישים בצירוף מסמכים רפואיים שונים, כפי שיפורט בהמשך.
מהו חלון הזמן להגשת תביעה לדמי פגיעה למוסד ביטוח לאומי?
הגשת התביעה לדמי הפגיעה למוסד ביטוח לאומי, תתאפשר למשך עד שנה ממועד הפגיעה. למותר לציין כי הגשת התביעה מאוחר מכך, עלולה להוביל לפגיעה בזכויותיו של העובד לקבלת פיצויים מהמוסד לביטוח לאומי. לכן כדאי שהגשת תביעה לדמי פגיעה למוסד ביטוח לאומי, תבוצע בסמוך עד כמה שניתן לקרות האירוע הביטוחי.
אופן הגשת תביעה לדמי פגיעה למוסד ביטוח לאומי – השלבים המקדימים
כדי לקבל דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי, יש להגיש תביעה לדמי פגיעה כאמור, אל סניף הביטוח הלאומי באזור מגוריו של נפגע העבודה, בתוך פרק זמן שלא יעלה על שנה מהמועד שבו התרחשה הפגיעה.
להלן השלבים המקדימים להגשת התביעה:
- קבלת הפניה לקבלת טיפול רפואי לעובד שכיר מהמעסיק (טופס בל 250) – המעסיק נדרש למלא טופס זה ולחתום עליו כדי שהעובד הנפגע יוכל לפנות לקבלת טיפול רפואי בפגיעתו. עם טופס זה העובד הנפגע נדרש להגיע למחלקת תאונות עבודה של קופת החולים בה הוא חבר, ולהעביר את הטופס לידי רופא, כדי לקבל ממנו "תעודה רפואית ראשונה לנפגע עבודה".
- קבלת מסמך "תעודה רפואית ראשונה לנפגע עבודה" דרך בית חולים או קופת חולים – עובדים עצמאיים יידרשו למלא טופס שנקרא "הפניה לקבלת טיפול רפואי לעצמאי" (טופס בל 283). חשוב לציין כי הזכות לקבלת סיוע רפואי ללא עלות מותנית בהצגת הטופס הרלוונטי בקופת החולים של הנפגע. לעובד שנפגע בעבודתו, ישנה גם הזכות לקבל עזרה ראשונה בחדר מיון בבתי חולים ציבורי ללא עלות, לפני פנייתו למוסד לביטוח לאומי במסגרת הגשת תביעה לדמי פגיעה.
אופן הגשת תביעה לדמי פגיעה למוסד ביטוח לאומי והאישורים שיש לצרף אליה
על מנת לקבל מהמוסד לביטוח לאומי דמי פגיעה, יש להגיש למוסד לביטוח לאומי אישור שנקרא "תעודת אי כושר". מדובר במסמך שנערך ונחתם בידי רופא על פי ההוראות בחוק הביטוח הלאומי.
מסמכים נוספים שיש לצרף לתביעה לדמי פגיעה למוסד לביטוח לאומי
להלן סוגי המסמכים הנלווים שיידרש העובד הנפגע לצרף לתביעה לדמי פגיעה למוסד לביטוח לאומי:
- דוח מיון מטעם בית החולים – בו הנפגע טופל מיידית לאחר פגיעתו, או "תעודה רפואית ראשונית לנפגעי עבודה". במסגרת התעודה הרפואית נדרש הרופא שטיפל בנפגע העבודה את אבחנתו, ואת פרק הזמן המדויק שבו העריך שהעובד לא יוכל לעבוד בעקבות פגיעתו.
- אישורים על היעדרויות מהעבודה בשלושת החודשים שלפני הפגיעה – עובדים שכירים שלא עבדו בשלושת החודשים שקדמו לפגיעה, מסיבות שאינן בשליטתם (כגון מחלה, מילואים, אבטלה ועוד) – יידרשו לצרף לתביעה לדמי פגיעה אישור בדבר תקופת ההיעדרות מהעבודה.
- תלושי שכר או אישורי שכר – עובדים שהועסקו ביותר ממקום עבודה אחד במסגרת שלושת החודשים שקדמו לפגיעתם, יידרשו לצרף לתביעה תלושי שכר / אישורי שכר מכלל מעסיקיהם בתקופה זו.
- דוח משטרתי וטפסי ביטוח – יצורף לתביעה במידה ופגיעת העבודה אירעה בעקבות תאונת דרכים. בהקשר זה יש לצרף לתביעה גם צילום של תעודת הביטוח ועותק מהתביעה שהוגשה לחברת הביטוח.
חשוב לדעת כי הגשת תביעה לדמי פגיעה למוסד לביטוח לאומי ללא חתימת הנפגע וללא המסמכים הדרושים כאמור לעיל, תושב לתובע ללא טיפול.
מה גובה הפיצוי המשולם בעקבות הגשת תביעה לדמי פגיעה למוסד לביטוח לאומי?
גובה הפיצוי המשולם בעקבות הגשת תביעה לדמי פגיעה למוסד לביטוח לאומי, הוא עד 75 אחוזים משכר העובד הממוצע ב- 3 החודשים טרום פגיעתו.
האם יש דרך לקבל פיצויים נוספים מעבר להגשת תביעה לדמי פגיעה למוסד ביטוח לאומי?
עובד שפגיעת העבודה שלו הותירה אותו עם אובדן כושר עבודה זמני או צמית שנמשך במשך למעלה מ – 90 הימים שבהם המוסד לביטוח לאומי שילם לו דמי פגיעה, רשאי להגיש תביעה לקבלת גמלת נכות שבמסגרתה תקבע דרגת נכותו מעבודה, המזכה בזכויות כספיות ורפואיות שונות.
למשל, עובד שנפגע בעבודתו ואושרו לו 10 אחוזי נכות ומעלה מטעם הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, רשאי יהיה להגיש בקשה לסיוע משקם, ולקבל סבסוד חלקי של הביטוח הלאומי, בכפוף לעמידתו בתנאי הזכאות שמגדירים אותו בתור נפגע עבודה הזקוק לתמיכה מקצועית לשם השתלבותו מחדש בעבודה עם החלמתו מפגיעתו.
למה מומלץ להסתייע בליווי משפטי בהגשת תביעה לדמי פגיעה למוסד ביטוח לאומי
לא אחת, הגשת תביעה לדמי פגיעה למוסד ביטוח לאומי אינה מסתיימת בקבלת דמי פגיעה כמצופה. לעיתים הסיבה לכך היא מנהלתית בלבד – כמו מילוי שגוי או חלקי של טופס התביעה, אי הגשת האישורים הנחוצים, אישורים חסרים וכדומה. הדבר מוביל לכך שנפגע העבודה אינו נדרש להתמודד אך ורק עם פציעתו או מחלתו אלא גם לשאת בהשלכות הכלכליות של אובדן ימי עבודה.
זאת בנוסף לתסכול העמוק הנגזר מהצורך להתמודד עם שלל הקשיים הבירוקרטיים שהמוסד לביטוח לאומי נוטה להתקיל בהם מבוטחים השואפים לממש את זכויותיהם כחוק. לכן במידה וחוויתם פגיעה בעבודתכם, מן הראוי "להקדים תרופה למכה" ולהסתייע בליווי משפטי להגשת תביעה לדמי פגיעה למוסד לביטוח לאומי.
לסיכום
אדם המתמודד עם פגיעת עבודה נאלץ להתמודד לא רק עם הפגיעה בבריאותו, אלא גם עם פגיעה במצבו הכלכלי ואי ודאות מדאיגה בנוגע ליכולתו לפרנס את עצמו ואת בני ביתו בעתיד. זהו מצב מלחיץ ומתסכל שבו הדבר האחרון שתרצו לעשות, הוא לעסוק בבירוקרטיה מול מוסדות השלטון.
אולם הגשת תביעה לדמי פגיעה למוסד ביטוח לאומי אינה חייבת להתבצע באופן עצמאי. בעזרת פנייה לעורך דין תאונות עבודה, תוכלו לממש את מלוא זכויותיכם באופן יעיל, מהיר ופשוט יותר, ולהתמקד במה שחשוב באמת: החזרה לאיתנכם.
