תשלום דמי פגיעה תאונת עבודה

תוכן עניינים

תשלום דמי פגיעה בגין תאונת עבודה מתייחס לחובתו של המוסד לביטוח לאומי להעביר לאדם שנפגע בתאונת עבודה או חלה במחלה מקצועית סכום כספי שיפצה על התקופה שבה נעדר כתוצאה מפגיעתו. מי שמכיר בפגיעות כתאונות עבודה הוא המוסד לביטוח הלאומי עצמו ולכן צריך לבחון כל מקרה לגופו על מנת שתוכלו כראוי לקבל דמי פגיעה במהלך תקופת ההחלמה, השיקום או הטיפולים.

יש לך שאלה? לייעוץ ללא עלות השאירו פרטים >>

 

תאונות עבודה – מה עושים כשזה קורה?

איש מאיתנו לא מייחל לתאונה פתאומית וקשה שתגרום לפציעתו ולאי יכולתו להמשיך לעבוד ולהתפרנס. אדם שנפצע בדרך כלשהי מעבודתו (לרבות תאונות דרכים) או שהוגדר כחולה במחלת מקצוע על ידי רופא תעסוקתי (למשל מחלה כרונית שהתפתחה כתוצאה מחשיפה לחומר מסוכן, או אפילו מורה שעם השנים חלה פגיעה מתמשכת במיתרי הקול שלה) יצטרך לעבור תהליך מסוים שבסופו ממתינים דמי הפגיעה שמגיעים לו.

ראשית יש למלא את טופס 250 שעניינו הוא אישור על פגיעה בעבודה. אם העובד מנוע מלעבוד באופן שיאפשר לו להשתכר בשכרו המלא במשך למעלה מ-3 ימים, מוטלת על המעסיק חובה לדווח על האירוע למפקח האזורי מטעם משרד העבודה. בשלב זה רצוי לדווח גם לביטוח לאומי כדי לגבות מצב של החמרה עתידית במצבו הרפואי של העובד.

כעת על המעסיק לשלם שכר מלא עבור יום הפגיעה (אפילו אם העובד נפגע בבוקר בדרכו לעבודה) ולוודא כי העובד קיבל טיפול רפואי תוך 72 שעות מרגע הפגיעה. לאחר מכן ימולא טופס בל 211 שעניינו הוא תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה, שיוגש לביטוח הלאומי.

bandage

 

תנאים מחייבים בתקופת דמי הפגיעה

עובדים שזכאים לקבלת דמי פגיעה אינם מקבלים במקביל דמי מחלה וכן נאסר על המעסיק לנכות ימי מחלה שצבורים לאותו עובד. אם העובד מבחינה פיזית מסוגל לעבוד אך בפחות שעות מהשעות שנהג לעבוד בהן לפני הפגיעה, יש לפנות לרופא תעסוקתי ולקבל ממנו הנחיות להמשך העבודה.

אם העובד מנוע לחלוטין מעבודה עקב מצבו הרפואי ואיננו מסוגל לעבוד במשרה שונה באותו המקום או לקבל התאמות למצבו החדש, הוא רשאי להתפטר בדין מפוטר. כך המעסיק למעשה מפטר את העובד והוא יקבל את כל זכויותיו על פי החוק.

חשוב לציין שהחוק לא אוסר על פיטורי עובד שעה שהוא מקבל דמי פגיעה, כך שהמעסיק יוכל לפטר את העובד גם אם הדבר לא מגיע מיוזמת העובד. הדבר כמובן שונה ממצב שבו עובד נמצא בחופשת מחלה בתשלום כך שבמהלך תקופת ניצול ימי המחלה הצבורים שלו אי אפשר יהיה לפטרו.

 

תשלום דמי פגיעה

היעדרות כתוצאה מפגיעה שהתרחשה בעבודה דורשת ממקום העבודה התייחסות מיוחדת לסוגיית התשלום. קיימות מספר דרכי תשלום בהתאם לחוקי הביטוח הלאומי, אבל המדיניות הפנימית בנוגע לתשלומים משתנה מארגון לארגון. לפניכם כל האפשרויות לקבל את תשלום דמי הפגיעה ממקום העבודה:

כל עובד שמוגדר כנפגע עבודה, דהיינו נפצע או חלה במחלת מקצוע זכאי לדמי פגיעה עבור כל יום היעדרות מעבודתו כתוצאה מכך. זהו חוק מפורש שקובע סעיף 92 לחוק הביטוח הלאומי (תשנ"ה, 1995) ולפיו תשלום דמי הפגיעה יבוצע רק בעבור פרק הזמן שבו העובד לא היה מסוגל לעבוד וכל עוד לא עסק בעבודה כלשהי, כך שהוא נמצא בתקופה שבה הוא עובר טיפולים, שיקום או מחלים.

 

מהו גובה תשלום דמי הפגיעה?

סכום דמי הפגיעה עומד על 75% משכרו של העובד, כאשר 75% מהווים את מקסימום התשלום. מהו שכרו הרגיל של העובד? ובכן, מדובר בשכר החייב בדמי ביטוח לאומי שהתקבל בשלושת החודשים שקדמו לפגיעה. הסכום ישולם במשך 90 ימים בלבד, שיתקבלו רטרואקטיבית בחודש שלאחר החודש שבו העובד הפסיק לעבוד ועל בסיס תשלום מהיום שאחרי יום הפגיעה/ מחלה.

 

אופן התשלום לדמי פגיעה בתאונות עבודה

הדרך שבה התשלום ניתן עשויה להתקבל בווריאציות שונות וזאת על פי טיב הפיצוי והחלטת הגורם המשלם אותו:

 

תשלום מהמוסד לביטוח לאומי

המעסיק מעביר לביטוח הלאומי דמי פגיעה בגין 12 ימי המחלה הראשונים בהתאם לסעיפים 92-94 לחוק הביטוח הלאומי.

 

תשלום על ידי המעסיק

המעסיק תובע את דמי הפגיעה מהמוסד לביטוח לאומי, למעט סכום 12 הימים הראשונים שניתן מהביטוח הלאומי בכל מקרה. אפשרות זו חוסכת מהעובד התעסקות בירוקרטית ומעבירה אותה למעסיק, מה שמקנה לו פיצוי (בהתאם לתקנה 22) המועבר כמעין עמלה בסך 2.5% מדמי הפגיעה ששילם.

 

תשלום על ידי המוסד לביטוח לאומי או המעביד

וריאציה זו מגיעה בתוספת השלמה לשיעור של 80%-100% מהשכר, על ידי שימוש בקרן "מבטחים" או דומה לה המאפשרת תשלום כזה. זכות זו מוגדרת בתקנה 39 של הביטוח הלאומי ודורשת מהמעסיק רכישת ביטוח מתאים ותשלום פרמיה.

 

תשלום בהתאם להסכם עבודה

הסכם העבודה עשוי לקבוע כי העובד יקבל דמי פגיעה שעולים על האמור בחוק ועד לתקרה של 100% ממשכורתו הרגילה. דמי פגיעה אלו נתבעים על ידי המעסיק מהביטוח הלאומי ובדומה לווריאציה המשתמשת בביטוח "מבטחים", היא מצמצמת את הפגיעה בשכר של העובד כאשר הוא מקבל תשלום רק מהביטוח הלאומי.

הסכם העבודה יכול לכלול את התגמולים בגין שעות נוספות בתקופה שלפני הפגיעה, גם אם הוא איננו מהווה חלק מהשכר הרגיל. תנאי זה נמצא בדרך כלל בהסכמים קיבוציים ומכיל גם את שני ימי הפגיעה הראשונים שבהם לא כל עובד יימצא זכאי לתשלום.

 

תשלום כמשכורת רגילה

במצב זה המעסיק לא תובע את דמי הפגיעה מהביטוח הלאומי אלא מממן אותם כשכרו הרגיל של העובד מכיסו. אפשרות זו מעניקה למעסיק הנחה בדמי הביטוח הלאומי שהוא חייב בעבור סעיף נפגעי עבודה וזאת על פי סעיף 343 לחוק הביטוח הלאומי שמסדיר את הנושא.

אפשרות זו על פי אותו סעיף, שמורה רק למעסיקים המעסיקים אצלם לפחות 500 עובדים ובמסגרת חוזה עבודה או הסכם קיבוצי, המורה כי השכר המשולם לא נמוך יותר מדמי הפגיעה. במקרה כזה העובד לא זכאי לקבלת דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי.

 

דגשים מול ביטוח לאומי

לאורך תקופת הפגיעה כפי שקראתם, המעסיק יכול לחסוך את תשלום דמי הביטוח הלאומי והתשלומים הנוספים ששולמו לעובד, מאחר והוא משלם כעת דמי פגיעה. חשוב לציין שכאשר המעסיק נהנה מפטור בדמי הביטוח הלאומי להפרשת המעביד, אין לכך כל קשר לתשלום של העובד עצמו כך שינכו לו בכל מקרה את דמי ההבראה והביטוח הלאומי בתעריף הרגיל.

 

דגשים מול מס הכנסה

חוקי מס הכנסה קובעים שדמי פגיעה נחשבים להכנסה לכל דבר ועניין, עליו יש חובת ניכוי במקור ככל שכר מעבודה. לפיכך מס הכנסה ימשיך להיות משולם במהלך תקופת הפגיעה, כאשר ניכוי המס מבוצע על ידי המוסד לביטוח הלאומי. הדבר אומר שאם ביטוח לאומי משלם את דמי הפגיעה וגם מחויב לבצע ניכוי מס במקור, ניתן לבצע תיאום מס כך שתיתכן זכאות להחזר מס, מאחר וההכנסה בתקופת הפגיעה היא נמוכה יותר.

 

קרן הפנסיה וקופת התגמולים

בביטוח לאומי קיימת קבוצת תשלומים המכונה "גימלאות מחליפות שכר", אליה משתייכים דמי הפגיעה, דמי לידה, דמי אבטלה ותגמולי מילואים. קבוצה זו מחויבת להמשיך לשלם כרגיל לקרן פנסיה או קופת תגמולים כלשהי, גם אם מדובר בקבוצה קצרה מאוד. במילים אחרות, המעסיק מחויב להמשיך להפריש לקרן פנסיה או קופת הגמל כרגיל וללא קשר לתשלום דמי הפגיעה המשולם לעובד.

עורך דין אייל פייפר

עו”ד אייל פייפר בעל תואר ראשון במשפטים (LLB) משנת 2005, עורך דין מוסמך משנת 2007 וחבר בלשכת עורכי הדין.

לייעוץ ללא עלות ›
מידע נוסף
שתפו את המאמר
שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
יש לך שאלה? אנחנו פה בשבילך!