פוסט טראומה – תביעה וערעור

במאמר זה תוכלו למצוא הסבר מקיף סביב נושא המאמר פוסט טראומה – הליך התביעה והערעור במוסד לביטוח לאומי. משרדנו – פייפר כהן ובראשו עו"ד אייל פייפר מתמחה בתביעות מול המוסד ביטוח לאומי ולאורך השנים למד מהם הדגשים החשובים שעליכם לדעת טרם הגשת תביעה בנושא, להלן ההסבר המלא כיצד להגיש תביעה על פוסט טראומה – הליך והערעור במוסד לביטוח לאומי.

פוסט טראומה היא נכות נפשית, פוסט טראומה כוללת הפרעות ומחלות נפש במגוון מסוגים. נכות נפשית יכולה להתפתח ולהופיע לאחר חשיפה לאירוע קשה או טראומטי של אדם או של הקרובים אליו, בעקבות מחלה או פציעה אשר יכולים להתרחש במסגרת החיים האישיים או במסגרת העבודה.

כיצד מתבטאת פוסט טראומה?

כחלק מהגדרתה של פוסט טראומה יכולה להתבטא בהפרעות נפשיות קלות כמו דיכאונות ומצבי רוח בדרגות שונות, פוסט טראומה יכולה להתבטא בהפרעות נפשיות קשות יותר כמו סכיזופרניה על סוגיה השונים באופן הדורש טיפול, השגחה ולעיתים אשפוז. 

לפוסט טראומה יכולים להתלוות, בין היתר, תחושות קשות של פחד, תחושות שלחוסר אונים ועלולה להוביל פגיעה בתפקוד היומיומי, הן בפן החברתי והן בפן התעסוקתי. ולכן, על מנת להתמודד עם הפוסט טראומה ולחיות איתה חיים טובים עד כמה שאפשר, יש לקבל את הטיפול הראוי, הכלים וכל הזכויות בכדי להתמודד עם הפוסט טראומה בדרך המיטבית ביותר.

היות ופוסט טראומה הינה נכות נפשית, אשר לא גלויה לעין כמו פגיעה או נכות פיזית, לעיתים עולה קושי, אל מול ביטוח לאומי, לקבל את אחוזי הנכות התואמים את המצב הנפשי או לקבל את כלל הזכויות המגיעות על פי הדין. ולכן, על מנת לעמוד על כל הזכויות המגיעות לאדם המתמודד עם הפוסט טראומה, מומלץ להיעזר בעורך דין ביטוח לאומי מומחה לענייני נכות ופוסט טראומה אשר מכיר את ההליך ואופן ההתנהלות אל מול הביטוח הלאומי.

אולם צריך להבדיל שבוחרים עורך דין פוסט טראומה, בין עורך דין מומחה לתאונות עבודה לבין עורך דין מומחה לנכות כללית. בין ענפי הביטוח הלאומי קיימים הבדלים בגישות ובייצוג ולא כל עורך דין לביטוח לאומי יהיה עורך דין שיהיה לו את הידע בתאונות עבודה ולהפך. 

אם פוסט הטראומה גורמת לך לאבדן כושר עבודה ואתה מעוניין לתבוע את חברת הביטוח או קרן הפנסיה שלך , אתה לא צריך רק עורך דין מומחה לאובדן כושר עבודה, אלא עורך דין מומחה לאבדן כושר עבודה על רקע פוסט טראומה.

מה הזכאות של מתמודדי פוסט טראומה?

במידה ואדם הסובל מהפרעת פוסט טראומה הנמשכת לתקופת זמן העולה על 3 חודשים, והוא הוכר כאדם בעל הפרעה כרונית, לאותו אדם זכאות לקבל כלים מהמוסד לביטוח לאומי, כמו = זכאות לקצבת נכות, קצבת שירותים מיוחדים ועוד, עזרה בשיקום, זאת בכדי להתמודד ולטפל בפוסט טראומה.

במידה והמטופל תובע את חברת הביטוח בעקבות אבדן כושר עבודה או את קרן הפנסיה של התובע, התובע יהיה זכאי לפיצוי כספי בהתאם לסוג הביטוח בו הוא מבוטח. לעיתים לא פעם אנשים אשר מתמודדים עם פוסט טראומה נוטים לשכוח את הפיצוי הכספי החודשי של אבדן כושר עבודה בקרן פנסיה או בחברת הביטוח.

הכרה בפוסט טראומה כנכות נפשית הכרה ב – PTSD:

על אדם אשר מתמודד עם פוסט טראומה, הדורש להכיר בפוסט טראומה כנכות נפשית בתאונת עבודה או בנכות נפשית בנכות כללית, עליו לעבור הערכה אצל פסיכולוג, עובד סוציאלי או פסיכיאטר, ולאחר מכן כאשר נקבע כי אותו מטופל סובל מבעיה נפשית, על המטופל להגיש תביעה לקצבת נכות מהמוסד לביטוח הלאומי.

דרגת הנכות בעקבות פוסט טראומה תקבע בהתאמה לפרק רביעי, תקנות 33-34 לתקנות המוסד לביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט”ז 1956.

בשביל שתוכלו לקבל את הקצבה ואחוזי הנכות בשל הפוסט טראומה מהמוסד לביטוח הלאומי, עליכם למלא אחר הדרישות של המוסד לביטוח לאומי. רצוי לדעת כי מדובר בהליך לא פשוט שעלול לקחת זמן, אך תדעו כי ניתן לצלוח אותו ולקבל את הזכויות המגיעות לנו.

במאמר זה אנו נסביר את אופן ההליך שלב אחרי שלב, אילו אמצעים יש להשתמש בכדי לקבל הכרה וזכויות בשל הפוסט טראומה:

שלב ראשון – כיצד מגישים תביעה לקביעת נכות נפשית במוסד לביטוח הלאומי?

בשביל שתוכלו להגיש תביעה לקביעת נכות נפשית, עליכם למלא טופס הנקרא: “תביעה לקצבת נכות כללית“, באתר של המוסד לביטוח לאומי שמספרו 7801 ולצרף את המסמכים הדרושים, כמו: סיכומי מחלה, על כל מסמך רפואי אחר בדבר המצב הרפואי, מסמכים רפואיים אלו המפרטים את כל המחלות הכרוניות כולל הטיפולים והתרופות שעל החולה לקחת.

בנוסף תעודות רפואיות וכל מסמך רפואי רלוונטי אחר, לרבות אישורים על טיפולים שבוצעו יוכל לסייע לכם לקבל את במבוקשכם. אישורים על עבודה ותלושי שכר ממקום העבודה.

במידה ומדובר בחולה שהינו תלמיד בבית ספר לחינוך מיוחד, עליכם לצרף אישור מבית הספר. כל מסמך רלוונטי נוסף שעשוי לסייע בהוכחת הזכאות לקצבה. רצוי למלאת את פרטי חשבון בנק אליו תועבר הקצבה.

דרכים  להגשת התביעה נכות על פוסט טראומה:

התביעה לקצבת נכות כללית אפשר להגיש בהגעה פיזית אל הסניף של המוסד לביטוח הלאומי הקרוב ביותר למקום המגורים שלכם, דואר, פקס או באמצעות תיבת השירות של הסניף. בנוסף אפשר להגיש את התביעה בצורה מקוונת באמצעות שירות  של טפסים של המוסד לביטוח הלאומי באתר האינטרנט, אליו יש לסרוק ולצרף את כלל המסמכים הדרושים.

ניתן גם להתקשר אל מוקד הטלפוני של המוסד לביטוח הלאומי שמספרו 3928* ,נציגי המוקד ימלאו את התביעה ויעדכנו את הפונה בקשר להמשך ההליך.

שלב שני – ועדה רפואית לנכות כללית:

אחרי שהגשתם את התביעה לקצבת נכות כללית, תשלח אליכם מהמוסד לביטוח לאומי הזמנה להופיע בפני הוועדה הרפואית לנכות כללית, בשביל קביעת אחוזי הנכות הרפואית.

הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי מורכבת ממזכיר ורופא מומחה בתחום התביעה. כאשר מדובר בנושא מוגבלות על רקע פוסט טראומה, ידון מומחה בפסיכיאטריה. לוועדה אפשר להגיע עם מלווה, אך מומלץ לכם להגיע עם עורך דין מומחה, עורך דין זה רשאי לייצג את התובע, לדבר בשמו ולענות על שאלות הוועדה הרפואית בשמו.

כמו כן, על התובע לפרט בקצרה איך הוא מתמודד עם הפוסט טראומה ומהם הליקויים אותם הוא חווה, הקשיים בתפקודיים בעבודה והאם הוא זקוק לעזרה של אדם אחר בביצוע פעולות היום יום כמו רחצה, הלבשה, אכילה וכדומה. 

במידה ולתביעה לא צורפו כל המסמכים הרפואיים הנדרשים, על התובע להביאם עימו לדיון בוועדה ולהראותם בפני חברי הוועדה רפואית לצורך עיון הרופא ותיוק בדו”ח הוועדה הרפואית. בסיום פירוט התובע על הליקויים והקשיים איתם הוא מתמודד, על התובע לחתום ולאשר את דו”ח אותו ערכה הוועדה הרפואית ולחתום על הסכמה להיבדק על ידי רופא הוועדה ובמקרה ויש צורך לבדיקות נוספות.

שלב שלישי – קביעת דרגת הנכות הרפואית של התובע על ידי הוועדה הרפואית:

אחרי הדיון בוועדה הרפואית לקביעת קבצת נכות כללית, הוועדה קובעת מאילו מחלות הפרעות או ליקויים רפואיים סובל התובע, מה סך אחוזי הנכות המגיעים לו על פי המסמכים הרפואיים בתיק ועל סמך בדיקות הרפואיות אותם עבר התובע. 

לפעמים קורה שהוועדה קובעת כי התובע צריך לעבור בדיקות רפואיות נוספות או עליו להביא מסמכים רפואיים נוספים במידה ויש, לפני קביעת הנכות הרפואית. במידה והתובע נדרש להגיש חומר רפואי נוסף, לאחר הדיון בוועדה, הוועדה תקבע את אחוזי הנכות על סמך הדיון והמסמכים שצורפו לאחר מכן, ללא צורך להגיע לדיון נוסף.

בשביל שנוכל להימנע מבדיקות נוספות, והגשת מסמכים נוספים לאחר הדיון בוועדה, באופן היכול לעכב את ההליך לזמן רב, יש להיערך טוב אל לדיון ולוודא כי בתיק מצויים כל המסמכים הרלוונטיים. בשביל לעשות זאת מומלץ לכם להיעזר בעורך דין מומחה לביטוח לאומי או עורך דין לתביעות נכות כללית אשר מכיר ויודע את הליך התביעה, ויודע איך לצלוח אותה בדרך המהירה והטובה ביותר.

קביעת אחוזי הנכות על ידי הוועדה, רופא הוועדה יקבע את תאריך תחילת הנכות הרפואית והאם מדובר בנכות זמנית או קבועה. נכות נפשית זמנית נקבעת לתקופה מוגבלת, במידה ונראה לוועדה הרפואית כי התובע יכול להתאושש ולהחלים. 

במקרה וניתנה נכות זמנית, בסיום התקופה צריך להעריך שוב את מצבו של התובע. בשביל לעשות זאת, על התובע לשלוח למוסד לביטוח לאומי את המסמכים הרפואיים העדכניים על מצבו הנוכחי, התובע יזומן לוועדה רפואית נוספת שתקבע אם המצב נותר כפי שהיה או אם החל שיפור שיפחית את אחוזי הנכות שלו.

זכרו- כאשר אתם מגיעים לוועדות רפואיות על רקע  PTSD בעקבות תאונת עבודה, או בכלל פוסט טראומה בה אתם תובעים נכות כללית, אתם צריכים להראות הרבה עניינים רפואיים כמו מידת הפגיעה, מידת החמרה של פוסט הטראומה, הטיפול אותו הם לוקחים בשביל להקל עליכם בעניין פוסט טראומה, גם אי הצלחתו של הטיפול יכול להשפיע. 

לא פעם תגלו לדעת שהמוסד לביטוח לאומי בתביעות תאונות עבודה מקמץ בנכויות הניתנות לתובעים, או בנכות כללית נותן אחוזי נכות פוסט טראומה לא משמעותיים בכלל, כאלו שעשויים לצמצם לכם את הסיכוי לקבל את קצבת הנכות מעבודה לה אתם זכאים, או את קצבת הנכות הכללית לה אתם שואפים בשביל לסייע לכם במחייה.

לכן מומלץ לכם לא פעם להיוועץ עם עורך דין מומחה לפוסט טראומה בנכות כללית או עורך דין מומחה לפוסט טראומה בנכות עבודה, על מנת להגדיל את אחוזי הנכות בהם תוכלו להיות זכאים.

שלב רביעי – קביעת על אובדן כושר עבודה (דרגת אי כושר עבודה)

אחרי קביעת אחוזי הנכות הרפואית של התובע, פקיד התביעות של המוסד לביטוח לאומי, לאחר התייעצות עם רופא מוסמך ופקיד שיקום של המוסד לביטוח לאומי יחליט במידה והתובע “נכה” כך יוכל לקבע את דרגת אי כושר העבודה שלו.

לאלו אנשים נעשית קביעת דרגת אי כושר? מי זכאי לקביעת אי כושר?

קביעת דרגת אי כושר נעשית לאנשים שנקבעו להם על ידי הוועדה הרפואית אחוזי נכות רפואית בשיעורים להלן:

כאשר נקבעה נכות רפואית בשיעור של 40% לפחות וכשישנו ליקוי אחד של 25% לפחות.

כאשר נקבעה נכות רפואית בשיעור של 60% לפחות ובמידה ואין ליקוי אחד של 25% לפחות.

כאשר נקבעה נכות רפואית בשיעור של 50% לפחות לאישה עקרת בית.

איך נקבעת דרגת אי הכושר?

אי כושר השתכרות – קובעים את דרגת אי כושר ההשתכרות, בודקים באיזה מידה משפיעה הנכות הרפואית על היכולת של אותו אדם לעבוד ולהשתכר, על מסוגלות האדם לשוב לאותה עבודה או לעבודה אחרת, על היכולת של אותו אדם ללמוד מקצוע חדש בהתאמה ליכולותיו האישיים.

אי כושר משק בית לעקרת בית – דרגת אי הכושר לתפקד במשק בית, של עקרת בית, נקבעת לפי מידת השפעת הנכות הרפואית על כושרה לתפקד במשק בית.

מהן דרגות אי הכושר?

דרגות אי הכושר אותן ניתן לקבל מתחלקות לאחוזים והן: 60%, 65%, 74% ו-100% כאשר אדם במצב בו נקבעה לו דרגת אי כושר בשיעור של 75% ומעלה, זכאי לקבל קצבת נכות כללית של 100%, אדם אשר נקבע לו דרגת אי כושר בשיעור של 60% יכול קבל קצבת נכות כללית של 60% מהקצבה המלאה, וכאשר אדם מקבל דרגת אובדן כושר בשיעור הנמוך מ50%, במצב זה אינו זכאי לקצבת נכות.

במידה ומדובר: במצב רפואי שאינו יציב, במצב תפקודי שאינו יציב, או שהטיפול השיקומי עדיין לא הסתיים, רשאי המוסד לביטוח לאומי לקבוע דרגת אי כושר לזמן מוגבל, עד לשנתיים לאחר הזמן שנקבע דרגת אי כושר, יש לבחון את דרגת הכושר פעם נוספת. אחרי הדיון ובחינת הזכאות, החלטת המוסד לביטוח לאומי לגבי דרגת אי הכושר והזכאות לקצבה, תשלח לביתו של התובע.

שלב חמישי – אפשרות להגיש ערר על ההחלטה הרפואית בעניין נכות כללית וערר על החלטת פקיד התביעות בעניין אי כושר:

ערר על ההחלטה הרפואית בעניין נכות כללית התואמת למצבך:

אדם שהגיש תביעה לקצבת נכות כללית והופיע בפני הוועדה הרפואית לנכות כללית, יש לו את האפשרות לערער על החלטותיה של הועדה במידה ונקבעו לו פחות מ-80% אחוזי נכות, או לגבי תאריך תחילת הנכות.

מתי יש להגיש את הערר?

את הערר על החלטת הוועדה הרפואית לנכות כללית יש להגיש עד 60 יום ממועד קבלת ההודעה בכתב בדבר אישור אחוזי הנכות. עם זאת, המוסד לביטוח לאומי כנראה לא ידחה ערר שהוגש גם לאחר 90 יום, אך עם זאת, מומלץ להגיש את הערר במסגרת הזמנים של 60 הימים. 

בשביל שנוכל לעמוד בלוח הזמנים, אנו צריכים להגיש את הערר כראוי על כל מסמכיו בצורה הטובה ביותר, מומלץ לכם מאוד להיעזר בעורך דין לביטוח לאומי או עורך דין מומחה לנכות כללית אשר מכיר את ההליך ובקיא בחוק הביטוח הלאומי על שלל סעיפיו.

איך אנו צריכים להגיש את הערר על החלטת הוועדה הרפואית לנכות כללית?

אנו צריכים להגיש את הערר בטופס של המוסד לביטוח לאומי הנקרא: “כתב ערר על החלטה של המוסד לביטוח לאומי” שמספרו 7810. 

טופס הערר צריך להכיל פירוט של כלל טענות ונימוקים מדוע ההחלטה לא משקפת את מצב התובע , ומדוע יש לשנות את החלטה של הועדה הרפואית. בשביל שנוכל לצלוח את הליך הערר בדרך המיטבית ביותר, מומלץ לכם להיעזר בעורך דין מומחה שידע לנתב את הערר באופן בו תקבלו את המגיע לכם.

ההליך בוועדה הרפואית לעררים:

הוועדה הרפואית לעררים תתכנס לדיון בערר לאחר 60 יום מיום הגשתו. לוועדה הרפואית לעררים יש סמכויות בכל הנוגע לדיון בערר, לכן עליכם לדייק בהגשת הערר, עליכם לשים לב שכל הפרטים החשובים כתובים וכל המסמכים הרפואיים מצורפים כראוי. 

מומלץ לכם מאוד להיעזר בעורך דין לביטוח לאומי או עורך דין מומחה לנכות כללית אשר מכיר את ההליך ובקיא בחוק הביטוח הלאומי על שלל סעיפיו.

מהם סמכויות הוועדה הרפואית לעררים?

הוועדה הרפואית לעררים מוסמכת לאשר או לשנות את אחוזי הנכות בעקבות הגשת הערר, והוועדה הרפואית לעררים רשאית להוסיף ואף להפחית מאחוזי הנכות שנקבעו על ידי הוועדה הרפואית לנכות כללית. לכן, מומלץ לכם להגיע עם עורך דין מומחה הרשאי לייצג את מגיש הערר בפני הוועדה, לדבר בשמו ולענות על שאלות שהוא עשוי להישאל.

עליכם לדעת כי קיים סיכון בהגשת הערר, הוועדה לערעורים מוסמכת להפחית את גובה אחוזי הנכות שנקבעו בוועדה הרפואית לנכות כללית. במקרה והוועדה שוקלת להפחית את גובה אחוזי הנכות, אפשר לבקש לבטל את הערר ולהשאיר את אחוזי הנכות כמו שנקבעו על ידי הוועדה הרפואית לנכות כללית ובקשה זו תצוין בפרוטוקול הדיון.

האם יש אפשרות לערער על החלטת הוועדה הרפואית לעררים?

החלטת וועדת הערעורים של המוסד לביטוח לאומי, אפשר להגיש ערעור, בשאלות משפטיות בלבד לבית הדין האזורי לעבודה עד 60 ימים מיום קבלת החלטת הוועדה הרפואית לערעורים. על החלטת בית הדין האזורי לעבודה אפשר לערער, בשאלות משפטיות בלבד, לבית הדין הארצי לעבודה.

ערר על החלטת פקיד התביעות בעניין אי כושר:

בתביעה לקצבת נכות יש אפשרות להגיש ערר על החלטת פקיד התביעות לגבי דרגת אי הכושר שנקבעה או לגבי ההחלטה כי לא אבד כושר ההשתכרות. את הערר על החלטת פקיד התביעות יש להגיש עד 60 יום ממועד קבלת ההודעה מהמוסד לביטוח לאומי בדבר דרגת אי הכושר. למרות מועד 60 הימים, המוסד לביטוח לאומי לא ידחה ערר שהוגש גם לאחר 90 יום מקבלת ההודעה, אך עם זאת, מומלץ להגיש את הערר במסגרת הזמנים של 60 הימים.

איך מגישים את הערר על החלטת פקיד התביעות לעניין קביעת דרגת אי כושר?

עליכם להגיש את הערר בטופס של המוסד לביטוח לאומי הנקרא: “כתב ערר על החלטה של המוסד לביטוח לאומי” שמספרו 7810. על הערר להכיל פירוט של כלל הטענות ונימוקים מדוע יש לשנות את החלטת פקיד התביעות לעניין קביעת דרגת אי הכושר.

הליך החלטת הוועדה לעררים לקביעת דרגת אי כושר:

הוועדה לעררים מתכנסת תוך 60 יום מיום הגשת הערר לצורך דיון בו. ,לוועדה הרפואית לעררים יש סמכויות רבות, ולכן כאשר מגישים ערר על החלטת פקיד התביעות, עליכם לדייק בהגשת הערר, עליכם לשים לב שכל הפרטים החשובים כתובים נכון, וכל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים מצורפים כראוי.

תוכלו לקבל ליווי לתהליך זה, לכן מומלץ לכם להיעזר בעורך דין מומחה לביטוח לאומי היודע ומכיר את הליך הגשת הערר ומהם הנימוקים אותם יש לציין בכדי לקבל את המגיע לכם על פי הדין.

סמכויות וועדה הרפואית העררים לקביעת דרגת אי כושר:

הוועדה הרפואית לעררים מוסמכת לאשר או לשנות את דרגת אי הכושר בעקבות הגשת הערר, הוועדה יכולה להוסיף או להפחית מדרגת אי הכושר נקבעה על ידי פקיד התביעות, ולכן מומלץ להגיע לוועדה עם עורך דין מומחה הרשאי לייצג את מגיש הערר בפני הוועדה, לדבר בשמו ולענות בשמו על שאלות שהוא עשוי להישאל.

לוועדת הערר על החלטת פקיד התביעות מוסמכת להפחית את גובה דרגת אי הכושר שנקבעו על ידי פקיד התביעות. במקרה שהוועדה שוקלת להפחית את גובה דרגת אי הכושר, אפשר לבקש לבטל את הערר, ולהשאיר את דרגת אי הכושר כפי שנקבעה על ידי פקיד התביעות.

האם ניתן לערער על החלטת וועדת העררים לעניין קביעת אי כושר?

על החלטת וועדת העררים לעניין אי כושר אפשר להגיש ערעור, במידה ומדובר בשאלות משפטיות בלבד, לבית הדין האזורי לעבודה עד 60 ימים מיום קבלת החלטת הוועדה הרפואית לעררים.

לא רק הערר על החלטת הוועדה הרפואית בעניין נכות כללית והערר על החלטת פקיד התביעות בעניין אי כושר, ניתן להגיש גם תביעה חוזרת בעניין אחוזי הנכות ו/או דרגת אי הכושר:

הזכאים להגיש תביעה חוזרת הם:

אדם שבעניינו עברו 6 חודשים מהקביעה האחרונה של המוסד לביטוח לאומי ותביעתו לקצבת נכות נדחתה בגלל שנקבעו לו פחות מ-60% נכות רפואית או פחות מ-40% נכות רפואית, אחת הליקויים עומד על לפחות 25% נכות או במקרה של עקרת בית, פחות מ-50% נכות.

אדם שבעניינו עברו 6 חודשים מהקביעה האחרונה של המוסד לביטוח לאומי, נקבעה לו דרגת אי כושר פחותה מ-50%. אדם שבעניינו עברו 6 חודשים מהקביעה האחרונה של המוסד לביטוח לאומי ונקבעה לו דרגת אי כושר חלקית.

אדם שחל במצבו הרפואי או התעסוקתי שינוי משמעותי לרעה, המשפיע על דרגת אי הכושר להשתכר כראוי, זאת גם במידה ולא חלפו 6 חודשים מהקביעה האחרונה של המוסד לביטוח לאומי. אדם שתבעתו נדחתה מסיבה בשל הכנסות גבוהות והכנסות אלו פחתו, יש לו אפשרות להגיש תביעה חוזרת ללא המתנה. 

אדם שנקבעה לו דרגת אי כושר בשיעור של 75% ומעלה וחלפו 12 חודשים ממועד הקביעה האחרונה, ורופא מוסמך מטעם המוסד לביטוח לאומי קבע כי החלה החמרה במצבו הרפואי והוא אינו מאושפז במוסד.

דברים שחשוב לדעת:

ההליך לקביעת אחוזי נכות ודרגת אי כושר השתכרות למתמודדי פוסט טראומה מול הביטוח הלאומי עלולה להיות מורכבת ולא פשוטה.

בשונה מהליך של קביעת אחוזי נכות וקביעת דרגת אי כושר לאנשים שנפגעו באופן פיזי הנראה לעין, פוסט טראומה אינה נראית לעין, ודבר זה עלול להקשות על ההליך ועל קבלת כלל הזכויות המגיעות לכם על פי הדין. 

לכן רצוי לכם להיעזר בעורך דין לביטוח לאומי או עורך דין לתביעות נכות כללית, אשר יכול ללוות אתכם בכל ההליך, להוביל אתכם בדרך הבטוחה והקצרה ולשפר משמעותית את הסיכויים שתקבלו את כל הזכויות המגיעות לכם על פי הדין.