המוסד לביטוח הלאומי מבקש להכיר באנשים שקיימת להם פגיעה, פציעה לקות או מום במיתרי הקול והקנה, בין היתר כתוצאה מביצוע לארינקס שעניינו הוא בדיקת גרון לסובלים מבעיה באזורים אלו. סעיף 71 המתייחס ללארינס, מיתרי הקול והקנה מעמיד בפני הסובלים אפשרות לקבל אחוזי נכות בביטוח הלאומי, שעשויים בשילוב מגבלות או נכויות נוספות להעמיד אפשרות לקבלת קצבה חודשית. מהם שיעורי הנכויות הנקבעים לאור נכות על פי סעיף 71? מהם התנאים הרלוונטיים שיש לעמוד בהם? על כל אלו נעמוד במאמר הבא:
מה קובע סעיף 71 לגבי לארינקס, מיתרי הקול והקנה?
סעיף זה המופיע בספר הנכויות מקנה אחוזי נכות בהתאם לעמידה בתנאים הבאים:
הפרעות בדיבור בעקבות מחלה, פציעה או ניתוח של לארינקס / קנה
0% נכות יינתנו לאדם הסובל מצרידות שאיננה קבועה
5% נכות ייקבעו אם הצרידות היא קבועה בשיעור קל עד בינוני, אך הדיבור ברור
10% נכות ייקבעו אם הצרידות קבועה וניכרת, אך הדיבור ברור לקליטה
20% נכות ייקבעו כאשר נגרמה צרידות קבועה בשיעור קשה, בה יש קושי להבין או לקלוט את דברי הסובל.
30% יינתנו לאדם שאיבד את קולו אך ללא טראכאוסטומיה
שאלון נכות עבודה
הפרעות בנשימה
5% נכות ניתנים לאדם בעל הפרעה קלה, שלא משפיעה על תפקודי הריאות
5% נכות ניתנים כאשר קיימת השפעה על תפקודי הריאות במידה מסוימת.
50% נכות ניתנים לסובלים מטראכאוסטומיה קבועה
מהי טראכאוסטומיה?
זהו ניתוח לפיום קנה, שבו למעשה מחדירים צינור לקנה הנשימה דרך הצוואר במטרה לספק מעבר אוויר תקין. פיום הקנה מהווה מעקף למערכת הנשימה העליונה ומתאים למקרים בהם מערכת זו נפגמה וחדלה מלתפקד באופן שוטף.
מידע חשוב על לארינקס (בית הקול)
בדיקת הלארינקס, מתבצעת באזור רגיש מאוד שבו הגוף מפעיל מנגנון הגנה בכל פעם שקיימת בלוע והגרון נוכחות של גוף זר. כתוצאה מהגנה זו, פועל רפלקס השיעול או ההקאה שמקשה על ביצוע הבדיקה כסדרה ומוכרח להתבצע ע"י גורם מומחה.
בדיקת לארינקס (לרינגוסקופיה) מבוצעת על ידי החדרת סיב אופטי המאפשר תצפית מדויקת אל הגרון ונועד לשימוש בחדרי ניתוח, תחת הרדמה כללית. מטרת הבדיקה היא לאבחן שינויים, מומים או צלקות במבנה הלוע והגרון, לאתר נגעים על מיתרי הקול וכן תנועתיות סימטרית ותקינה במיתרי הקול.
כמו כן, בדיקה זו תאמת תלונות על מיחושים שונים בגרון לרבות ירידה בתחושה.
שאלון נכות כללית
בגין אילו מצבים תינתן קצבת נכות?
סעיף 71 הבודק הפרעות במיתרי הקול, הקנה והלארינקס מודד את הפרעות הנשימה והדיבור שנגרמו לאדם מסוים וקובע את קצבת הנכות עד לשיעור מקסימלי של 50%, בעבור מקרים בהם יש צורך בפיום קנה.
מצבים אלו מאפיינים קבוצות אוכלוסיה רבות וביניהן נפגעי עבודה כתוצאה מחשיפה לחומרים כימיים ואף מורים, גננים או מרצים שחווים פגיעה במיתרי הקול, אנשים שעברו ניתוח שנגרמה בו רשלנות עם נזק קשה בביצוע החדרת צינור הנשימה וכן נפגעי מחלה או פציעה שנגרם להם נזק צמית או מתמשך באזורים אלה.
חשוב לציין שהרבה פעמים פגיעות אלו כוללות בתוכן גם תופעות רפואיות נוספות.
כך לדוגמה, אנשים שחוו אירוע שבץ מוחי ונגרמו להם הפרעות דיבור, עשויים להיות זכאים גם לאחוזי נכות בשל פגיעה זו ולפיכך אחוזי הנכות שלהם יגיעו בשקלול עם בעיה זו.
סעיף 71 – לארינקס, מיתרי הקול והקנה: המלצות טרם הגשת התביעה
במקרה של צרידות וקשיי דיבור
במקרה של צרידות וקשיי דיבור, מה שמשמש את הוועדה הרפואית לקביעה הוא חומרת הצרידות ובעיות בקליטת הדיבור. אם הדיבור איננו ברור והדבר מגובה במסמכים רפואיים, הוועדה תקבע 5% נכות.
אם הצרידות ניכרת אבל הדיבור קליט למדי, הדבר יזכה ב-10%-20% נכות. מכאן שישנה רלוונטיות גבוהה יותר לחומרתה של הצרידות מבחינתו של המוסד לביטוח לאומי.
תיעוד רפואי מעודכן ככל האפשר
מומלץ לצרף תיעוד רפואי מעודכן ככל האפשר ואף לצרף מסמכים נוספים על בדיקות ותוצאות בדיקות שהתקבלו בטווח שבין הגשת התביעה ומעמד הוועדה הרפואית. את המסמכים החדשים שבידכם יש למסור במעמד הוועדה עצמה והם ייבחנו בהתאם.
סובלים מאיבוד קולם ללא טראכאוסטומיה
אנשים שסובלים מאיבוד קולם אך ללא טראכאוסטומיה יצטרכו לצרף את תוצאות הבדיקה הלרינגוסקופית שביצעו אצל רופא א.א.ג וכן את תוצאות הבדיקה שבוצעה אצל קלינאי תקשורת לרבות טיפולי קלינאות תקשורת ואבחנה רפואית מובהקת.
סובלים מצרידות שאינה חולפת
אם אתם סובלים מצרידות שאינה חולפת גם לאחר טיפולים שונים, מומלץ לבצע בדיקה נוספת טרם הוועדה, המעידה כי חומרת הצרידות לא השתנתה. אנשים עם טראכאוסטומיה יצטרכו להגיש לוועדה מסמכים המעידים על פעולת הפיום הקבוע ומפרטים בנוגע לצורך שלה.
אם אין ברשותכם מסמך המפרט את סיבת הטראכאוסטומיה, בקשו אותו מהרופא המטפל.
קצבה חודשית או מענק כספי?
מקרים שאינם נובעים ממחלה, עשויים לזכות במענק מסוים כמו למשל אבדן כושר עבודה, תאונת עבודה, תאונת דרכים בעבודה ועוד. אם הפגיעה במיתרי הקול והקנה נגרמה כתאונת עבודה, יהיה אפשר לקבל פיצויים הכוללים החזר על הטיפול הרפואי ורפואה משלימה, דמי פגיעה, מענק נכות וקצבת נכות.
אם התרחשה פגיעה עקב עבודה ודרגת הנכות היא בשיעור של 20% ומעלה, תינתן בגינה קצבה חודשית. אם נקבעה דרגת נכות זמנית בשיעור של 5%-20% עשויה להינתן קצבת נכות חודשית.
אם דרגת הנכות קבועה בשיעור זה (5%-20%) ייתכן וישנה זכאות לקבלת מענק חד פעמי.
איך מגישים תביעה לביטוח הלאומי?
את המוסד לביטוח לאומי ניתן לתבוע כאמור בגין שורה של מצבי חיים שונים ולכן יש להוריד מאתר הביטוח הלאומי את טופס התביעה המתאים למצב האישי שלכם.
להלן מספר טפסי תביעה נפוצים:
- תביעה לדמי פגיעה לנפגע עבודה
- תביעה לקביעת נכות מעבודה ולתשלום גמלת נכות מעבודה
- תביעה לדיון מחדש לפי תקנה 36 – תביעה בעקבות החמרה במצב רפואי שהוגשה לגביו תביעה בעבר
- תביעה לקביעת דיון מחדש בדרגת נכות בעקבות שינוי בהכנסות – תביעה לאור שינוי בהכנסות בשל המצב
- תביעה לגמלת ילד/ה נכה
- תביעה לקצבת נכות כללית
יש למלא את הטופס המתאים ולצרף אליו את כל המסמכים הרלוונטיים – תיעוד רפואי מקיף וממצה הכולל תוצאות בדיקות, אשפוזים, ניתוחים, אישור שימוש בתרופות, אבחנות רפואיות, בדיקות מומחים, הפניות, נתונים ממקום העבודה בגין פגיעה במקום העבודה או ירידה בהכנסות ועוד.
מה עושים בוועדה הרפואית?
במסגרת הדיון בוועדה הרפואית יתבקשו התובעים להתראיין אצל רופא המעיין בבקשה והמסמכים שצורפו לה ומבקש מהאדם העומד לפניו להציג את מצבו הרפואי, לתאר מה בדיוק קרה לו וכיצד הדבר משפיע כעת על חייו, התפקוד שלו או האפשרות שלו לעבוד/ לבצע פעולות שונות.
אם נגרמה הפרעה בדיבור או שישנו אבדן קול, יהיה ניתן להיעזר במלווה שידבר במקומכם. מלווה זה יכול להיות כל אדם שתרצו, כמו קרוב משפחה או חבר, עו"ד המייצג אתכם בוועדה, קולגה ממקום העבודה ועוד.
הוועדה תשאל שאלות נוספות שיספקו לה מושג טוב יותר בנוגע למצבו של הסובל ותפקודו בחיי היומיום, במטרה לברר האם וכיצד באפשרותו לבצע פעולות שונות. אם כל הנתונים בסיום הוועדה מספקים, היא תקבע את מסקנותיה באותו הרגע.
אם היא איננה מסתפקת בנתונים שהוצגו בפניה, היא עשויה לדרוש ביצוע בדיקה גופנית מצד רופא מטעמה במטרה לקבוע את אחוזי הנכות המתאימים. גם במקרה של ביצוע בדיקה רפואית התובע יוכל להיעזר במלווה מטעמו או בעורך דין והוא זכאי לדרוש שהבדיקה תבוצע רק על ידי הרופא וללא שום נוכחות מצד חברי הוועדה עצמם.
הגשת ערר על החלטות הוועדה
אם הוועדה הרפואית דחתה את התביעה, באפשרותכם להגיש ערר לוועדה הרפואית לעררים של המוסד לביטוח לאומי.
יש לעשות זאת ע"י טופס פנייה מתאים (נמצא באתר הביטוח הלאומי) ולצרף אליו מסמכים ונימוקים רלוונטיים. ניתן להסתייע בעו"ד שבקיא בענייני הביטוח הלאומי ויודע כיצד לנסח תביעה מסודרת לאור מצבכם, החוק והפסיקה ולאפשר לכם לקבל את הזכאות המתאימה.
ביטוח לאומי מגדיר בעיות במיתרי הקול, הלארניקס והקנה כבעיות המזכות את המבוטח באחוזי נכות. אחוזי הנכות נקבעים על פי דרגת החומרה של הליקוי ומידת הפרעתו לדיבור ולנשימה בהתבסס על היכולת להמשיך בפעילות שגרתית. יש לזכור שליקויים אלה, נלווים פעמים רבות לליקויים נוספים.
בדרך כלל הבעיות הנכללות במסגרת סעיף 71 לארניקס מיתרי הקול והקנה, מאפיינות תאונות עבודה, כאשר הצרידות ובעיות במיתרי הקול נגרמות לאנשים אשר עבודתם כרוכה בדיבור רב (כמו מורים ומרצים למשל). עם זאת, בסעיף ליקוי זה, עלולים להיכלל גם אנשים אשר עברו תאונות או ניתוחים כושלים.
סעיף 71 לארניקס מיתרי הקול והקנה מגדיר דרגות חומרה שונות של הליקויים באיברים אלו המזכות בקצבת נכות, עד לשיעור של 50%. לצורך קביעה מדויקת, ייבדקו תפקודי הדיבור והנשימה. 0% נכות יינתנו לאדם הסובל מצרידות זמנית, ועד 50% נכות שיינתנו לאדם הזקוק לפיום קבוע.
בדומה לתביעות אחרות בביטוח לאומי, גם בסעיף 71, יש להגיש את כלל המסמכים שיכולים להאיר ולהדגיש נקודות רפואיות. מכיוון שאחוזי הנכות נקבעים על פי רמת הצרידות והנשימה, יש להגיש את כל תוצאות הבדיקות שעשיתם ואת חוות דעת הרופאים על כך.