כחלק מקבוצת משרד עוה"ד פייפר- כהן

אובדן כושר עבודה לאחר ניתוח – כיצד מתמודדים?

ניתוחים רבים, ואולי אפילו רוב הניתוחים, דורשים זמן התאוששות מסוים לאחריהם. בזמן זה מחויב המטופל במנוחה רבה, וממילא הוא בדרך כלל אינו מסוגל לעבוד כרגיל. אז מהו בעצם אובדן כושר עבודה לאחר ניתוח? כיצד מתמודדים איתו? על כל זאת ועוד במאמר שלפניכם.

יש לך שאלה? לייעוץ ללא עלות השאירו פרטים >>

 

מהו אובדן כושר עבודה לאחר ניתוח?

לפני שנפתח בפירוטן של דרכי ההתמודדות האפשריות במצב של אובדן כושר עבודה בעקבות ניתוח, יש להסביר מה זה בכלל אובדן כושר עבודה.

באופן כללי, אובדן כושר לפני שנפתח בפירוטן של דרכי ההתמודדות האפשריות במצב של אובדן כושר עבודה בעקבות ניתוח, יש להסביר מה זה בכלל אובדן כושר עבודה.עבודה הוא מצב שבו אדם אינו מסוגל עוד לעבוד כפי שהיה יכול לעבוד בעבר, או כפי שיכול לעבוד אדם מן השורה.

אובדן כושר עבודה יכול שיהיה מלא, כלומר האדם הסובל ממנו אינו מסוגל כלל לעבוד, ויכול שיהיה חלקי, כלומר האדם הסובל ממנו מסוגל לעבוד פחות מכפי שהיה מסוגל בעבר.

בנוסף לכך, אובדן כושר עבודה יכול שיהיה קבוע, כלומר ילווה את האדם מרגע הפציעה או המחלה ועד לסוף חייו, ויכול שיהיה זמני, כלומר מוגבל בתקופת זמן מסוימת שלאחריה יוכל העובד לחזור למקום עבודתו כרגיל.

אובדן כושר עבודה לאחר ניתוח משתייך בדרך כלל לסוג הזמני של אובדן כושר עבודה, שכן אם הכול מתנהל כשורה, בתום תקופת ההתאוששות מהניתוח סביר להניח כי המטופל יחזור לשגרת חייו, ובתוך כך גם לשגרת עבודתו.

ובכל זאת, לעיתים מצפה למטופל המתאושש מניתוח תקופה ארוכה של אובדן כושר עבודה לפני שיחזור לכוחותיו. תקופה כזו עלולה לפגוע בו משמעותית מבחינה כלכלית, ולכן חשוב לדעת להתמודד איתה נכון.

 

דרך התמודדות ראשונה: תביעה לקצבת נכות כללית מהביטוח הלאומי

אם כן, ישנן שתי דרכים אפשריות עיקריות להתמודד עם הקושי הכלכלי שכרוך בתקופה של אובדן כושר עבודה לאחר ניתוח. הראשונה שבהן היא הגשת תביעה לקצבת נכות כללית מהביטוח הלאומי.

על מנת להיות זכאי לקצבה כזאת על המטופל לעמוד במספר תנאים:

 

תנאי ראשון: מבוטח בביטוח לאומי בגיל עבודה

התנאי הבסיסי הראשון הוא שמגיש התביעה יהיה מבוטח בביטוח לאומי. מדובר בתנאי פשוט יחסית, שכן כל תושב ישראל שמשלם את דמי הביטוח הלאומי על פי החוק מבוטח בביטוח לאומי.

בנוסף לכך צריך המבוטח להיות בגיל העבודה, כלומר בין גיל 18 לגיל הפרישה, שכן אחרי הכול מדובר בקצבה שמטרתה לפצותו על חוסר יכולתו לעבוד.

 

תנאי שני: בעל שיעור מסוים של נכות רפואית

התנאי השני לקבלתה של קצבת נכות כללית הוא שהתובע יוכר כבעל נכות רפואית בשיעור מסוים על ידי וועדה רפואית של הביטוח הלאומי.

השיעור הנדרש לצורך זה הוא 60% לאדם עובד ו-50% לעקרת בית. לעיתים גם מי שנקבעו לו 40% נכות יוכל לענות על תנאי זה, וזאת רק אם הוא סובל ממספר ליקויים שונים, כשאחד מהם מהוות לפחות 25% מנכותו.

חשוב לדעת כי שיעורי נכות שכאלו יכולים להינתן גם באופן זמני, ולכן הם מתאימים גם למצב של אובדן כושר עבודה זמני בעקבות ניתוח.

 

תנאי שלישי: גובה הכנסה

לקצבת נכות כללית זכאי רק מי שאין לו הכנסה כלל, כשכיר או כעצמאי, או שיש לו הכנסה, אך היא אינה עולה על 6,331 ₪ בחודש.

 

תנאי רביעי: דרגת אי-כושר

התנאי הרביעי והאחרון לקבלת קצבת נכות כללית הוא שפקיד התביעות ייקבע לתובע דרגת אי-כושר של 50% לפחות, כלומר כושרו להשתכר הצטמצם לפחות בחצי.

חשוב לדעת כי גם מי שעונה על כל התנאים שלעיל יהיה זכאי לקצבת נכות כללית רק 90 יום לאחר קרות הנכות, ובמקרה הזה – 90 יום לאחר הניתוח. כך שלמעשה אם זמן ההתאוששות מהניתוח קצר משלושה חודשים אין טעם לפנות בתביעה כזו אל המוסד לביטוח לאומי.

 

דרך התמודדות שנייה: ביטוח אובדן כושר עבודה

דרך ההתמודדות השנייה עם אובדן כושר עבודה לאחר ניתוח היא תביעת חברת הביטוח בה מבוטח המטופל בביטוח אובדן כושר עבודה.

רבים אינם יודעים זאת, אך למעשה רוב העובדים בישראל מבוטחים היום בפועל בביטוח אובדן כושר עבודה. זאת מכיוון ששתיים מבין הדרכים לחיסכון פנסיוני, קרן פנסיה וביטוח מנהלים, כוללות בתוכן באופן מובנה גם ביטוח אובדן כושר עבודה.

ביטוח אובדן כושר עבודה שכזה מכסה בדרך כלל גם מחלות קיימות כבר אצל המבוטח, אך זאת רק בחלוף 60 חודשים מיום הצטרפותו לביטוח. מכיוון שכך, מי שנאלץ לעבור ניתוח עקב מחלה קיימת צריך לבדוק אם הוא אכן מילא כבר את תקופת ההכשרה הדרושה.

 

סוג הביטוח

עוד חשוב לדעת על ביטוח אובדן כושר עבודה כי ישנם סוגים שונים של פוליסות. כך למשל לא כל פוליסה מכסה כל סוג של אובדן כושר עבודה.

בעוד בדרך כלל פוליסות הכלולות בקרן פנסיה רגילה מכסות רק מצב בו המבוטח אינו מסוגל לעבוד בכל עבודה שהיא שתואמת את השכלתו ואת כישוריו, פוליסות הכלולות בביטוח מנהלים בדרך כלל כוללות כל מצב בו אדם אינו מסוגל לעבוד בעבודתו הספציפית.

 

הכיסוי

הכיסוי שמעניקה חברת הביטוח גם הוא, בדומה לקצבת הנכות של הביטוח הלאומי, מתחיל בדרך כלל מהיום ה-91 לאירוע שגרם לאובדן כושר העבודה.

עם זאת, ישנן גם פוליסות המעניקות כיסוי ביטוחי החל מהיום הראשון, ועל כן אם מדובר בתקופת החלמה מניתוח קצרה מ-3 חודשים כדאי לבדוק לעומק את תנאי הפוליסה שלכם.

בכל מקרה, גם במצב בו נקבעה על ידי חברת הביטוח דרגת אי-כושר של 100%, יהיה זכאי המבוטח לקצבה של מקסימום 75% משכרו החודשי הממוצע בשנה שקדמה לניתוח שעבר.

 

דרך התמודדות שלישית: תביעה לקצבת נכות מעבודה

מדוע ישנה דרך התמודדות שלישית אם אמרנו מקודם שישנן רק שתי דרכי התמודדות עיקריות? פשוט כי הדרך השלישית רלוונטית לפחות אנשים, אך גם אותה חשוב מאוד להכיר.

הדרך השלישית להתמודד עם אובדן כושר עבודה לאחר ניתוח היא להגיש תביעה לקצבת נכות מעבודה לביטוח הלאומי. מדוע היא לא מתאימה לכולם? מכיוון שהיא נועדה אך ורק עבור מי שהצורך בניתוח נגרם לו עקב עבודתו, או כפי שהדבר מוכר יותר בציבור הרחב – עקב תאונת עבודה או מחלת מקצוע.

אם אכן כך הדבר, תביעה זו עדיפה מתביעה לקצבת נכות כללית עשרות מונים, שכן היא מעניקה קצבה גבוהה יותר ומכירה גם באחוזי נכות נמוכים יותר.

על מנת שיהיה ניתן להגיש תביעה כאמור צריך העובד קודם כל להגיש תביעה לדמי פגיעה מעבודה. רק אם תביעתו לדמי פגיעה מעבודה תתקבל, ובהנחה שתיוותר לו נכות קבועה או זמנית לאחר מכן, תפתח בפניו הדרך להגיש גם תביעה לקצבת נכות מעבודה. 

תוכן עניינים