כחלק מקבוצת משרד עוה"ד פייפר- כהן

אובדן כושר עבודה בעקבות שבירת יד

אובדן כושר עבודה בעקבות שבירת יד מהווה מצב של פגיעה תפקודית חמורה, בה השבר שנגרם מונע מהעובד להמשיך ולהתפרנס לתקופה יחסית ממושכת וייתכן שגם לצמיתות. מהן זכויותיו במקרה כזה ולמי עליו לפנות כדי לקבל פיצויים? הכל על רכיב הביטוח שכל עובד ועובדת מוכרחים להכיר:

יש לך שאלה? לייעוץ ללא עלות השאירו פרטים >>

 

תאונת עבודה של שבר ביד

תאונות יכולות להתרחש בכל מקום וזמן, אך אין עוררין על כך שתאונות למיניהן אינן חריגות בנוף, שכן תרחישים בלתי צפויים עשויים להתעורר בכל שלב בחיים  ובקרב כל עובד כשלעצמו. למעשה, גם פקיד משרדי שעוסק בניירת עלול למצוא את עצמו עם זרוע, מרפק, כף יד או פרק כף ידו שבורים עקב נפילה או החלקה וכך גם כל אדם שנפגע עקב עבודתו וכתוצאה מעבודתו.

כעת במקרה של פגיעה, העובד יהיה זכאי לזכויות מסוימות וככל שפגיעתו נושאת בנזקים זמניים או מתמשכים. נזקים אלו יכולים להיות הגבלות בתנועת היד, תחושת חולשה או נימול, ריפיון וכל בעיה תפקודית אחרת.

 

פגיעה חמורה עם מגבלה חריפה תביא לפיצוי מוגדל

הוועדות הרפואיות שדנות בנכות ואובדן הכושר ירצו לראות מהי חומרת הפגיעה וגם מהם טיפולי השיקום והסיוע שתצטרכו לבצע כדי להטיב עם מצבכם. אם מדובר בפגיעה חמורה מאוד, היא תעמוד על אחוזי נכות גבוהים ביותר.

יחד עם זאת, אדם שפגיעתו כתוצאה משבר ביד לא הוסברה כראוי לוועדה הרפואית, תביא לאחוזי נכות מאוד נמוכים, שצפויים להשפיע גם על תביעת אובדן כושר העבודה. אדם שימשיך לגשת לטיפולים, להטיב לתאר את פגיעתו התפקודית בפני הוועדה ולהבין לעומק את תמונת מצבו המלאה, יוכל להבין האם מדובר בנזק מורכב המותיר מגבלה, מצב שעשוי לזכות בקצבת נכות קבועה.

ולכן כאשר אתם מעוניינים להבין האם תוכלו לקבל פיצוי משמעותי על שבירת יד, דעו שהדבר תלוי בחומרת הפגיעה, בקשיים הקיימים ביד הפגועה ובמידת התפקודיות הספציפית שנובעת מהם. ככל שתוכיחו שהבעיה חריפה ומגבילה יותר, כך אחוזי הנכות ודמי הפיצויים שתקבלו יהיו גדולים יותר.

 

שבירת יד – את מי תובעים כאן?

בהנחה והפגיעה קשה ומונעת מכם את היכולת לעבוד, יש באפשרותכם לפעול בכמה מישורים.

תביעה לדמי פגיעה במוסד לביטוח הלאומי (כאשר השבר נגרם עקב תאונת עבודה)

תביעה זו תאפשר לכם לקבל תשלום דמי פגיעה המשולמים עבור 91 ימי הפגיעה הראשונים ומחושבים על סמך שיעור של 75% מהשכר ברוטו (ע"פ ממוצע של שלושה חודשים אחרונים בתלושי השכר). כאשר דמי הפגיעה כבר שולמו, ניתן להגיש תביעת נכות מעבודה.

 

תביעה לקצבת נכות מעבודה/ כללית

אדם שהוכר כנפגע עבודה ושולמו לו דמי פגיעה, יהיה זכאי לתבוע קצבת נכות ולעמוד בפני וועדה רפואית. כאן ייקבע שיעור נכותו המכריע גם את שאלת הפיצויים. נפגעים שנקבעו להם 9%-19% נכות זכאים למענק חד פעמי. נפגעים בעלי 20% נכות ויותר זכאים לקצבת נכות קבועה.

 

תביעת פוליסת הביטוח הפרטית

אם ברשותכם פוליסה רלוונטית כמו ביטוח נכות מתאונה, ביטוח תאונות אישיות או פוליסת אובדן כושר עבודה, באפשרותכם לתבוע אותם ולקבל פיצוי ללא קשר לתגמולים שתקבלו מהביטוח הלאומי.

 

תביעת קרן הפנסיה

ישנם שני רכיבי ביטוח בתוך קרן הפנסיה שאליה אתם מפרישים מהשכר החודשי, כאשר אחד מהם הוא פוליסת אובדן כושר עבודה. אם הפגיעה התפקודית היא בשיעור של 75%, אזי העובד צפוי לקבל ממנה פיצוי כספי (פנסיית נכות).

 

אובדן כושר עבודה והגדרתו

ביטוח אובדן כושר עבודה מעניק כיסוי למקרים שבהם עובד איננו מסוגל לעבוד מסיבה רפואית-בריאותית כלשהי. פוליסה זו עומדת כמוצר בפני עצמו שכל אדם יכול לרכוש מחברת ביטוח לבחירתו, אך היא קיימת גם תחת הסדר פוליסה ייחודי וקשיח יותר תחת קרן הפנסיה שכל עובד בישראל מחויב להפריש אליה מידי חודש.

ישנם מקומות עבודה שכחלק מהתנאים מספקים לעובדיהם ביטוח מנהלים, המציע פוליסת אובדן כושר עבודה בעלת מאפיינים "מורחבים" יותר, כך שהוא יופעל בעת הצורך.

יחד עם זאת, סעיפים מסוימים בתוך כל פוליסת אובדן כושר עבודה מביאים לכך שחלק משמעותי מהמבוטחים אינם נמצאים זכאים לכיסוי מטעם הביטוח.

 

תביעת אובדן כושר עבודה בעקבות שבירת יד

אם נפגעתם בידכם באופן מגביל, מכאיב ושמונע מכם לעבוד כבר תקופה ארוכה, תוכלו לתבוע את פוליסת אובדן כושר העבודה הפרטית או מקרן הפנסיה. לפני שתעשו זאת, עליכם להכיר שלושה תנאים חשובים מאוד:

 

תקופת המתנה של 3 חודשים

רוב הפוליסות הופכות לתקפות רק בחלוף תקופת המתנה בת 3 חודשים ואם נגרמה במסגרתה הפגיעה, לא יתקבל שום פיצוי. במילים אחרות, תקופה זו לא מזכה אתכם בתשלום כלל, גם אם במהלכה התרחש אובדן כושר עבודה.

 

אובדן יכולת בשיעור של 75%

תנאי מרכזי מאוד, לפיו עליכם להוכיח אבדן יכולת עבודה בשיעור של 75% כתוצאה מהשבר ביד והמגבלה שנגרמה ממנו. כך למשל, אם קלדנית יכולה הייתה לעבוד בעבודתה במשך 8 שעות מלאות ביום וכעת עקב התאונה היא יכולה לעבוד רק 6 שעות ביום, היא לא תפוצה שכן אין מדובר באובדן של 75% מכושר העבודה.

 

אתגר "העיסוק הסביר"

זהו מונח רחב מאוד שניתן לפרשנויות שונות ולכן רצוי להרחיב לגביו גם בנפרד. באופן כללי, מדובר בתנאי בפוליסה שקובע שתשלום הפיצוי יתרחש רק אם העובד לא יכול לעבוד בעיסוק הנוכחי שלו או בכל עיסוק סביר אחר שתואם את השכלתו, ניסיונו וכישוריו. זהו תנאי שמציף חילוקי דעות רבים ולא תמיד הם יפעלו לטובת המבוטח.

 

למרות התנאים הללו המהווים אתגר בקרב רוב המבוטחים, החלטת חברת הביטוח היא איננה סוף פסוק. רצוי להתייעץ מראש עם עורך דין המתמחה בתביעות אובדן כושר עבודה, שיוכל להנחות אתכם לגבי דרכי הפעולה המתאימות לנסיבות המקרה ולייצג אתכם מול חברת הביטוח/ המוסד לביטוח הלאומי בעת הצורך.

 

האם אפשר להתכונן למצבי אובדן כושר עבודה?

חוק הפרשות החובה לפנסיה שנכנס לתוקפו בשנת 2008, קובע שעל כל מעסיק להפריש חלק מההכנסה החודשית של העובד לקרן פנסיה, שתהיה לרשותו עם הגיעו לגיל פרישה. קרנות הפנסיה "החדשות" הללו מכילות רכיב ביטוחי שמכסה מצב של אובדן כושר עבודה, למרות שראינו שישנם סעיפים שמגבילים או מתנים את קבלת הכספים באופן קפדני מאוד.

יחד עם זאת ולאור העובדה שכספים אלו עשויים להתגלות כמהותיים מאוד ככל שאדם מנוע מלעבוד ולפרנס את עצמו ובני משפחתו, חשוב לעמוד על זכותכם לתבוע את חברת הביטוח ולוודא שקיבלתם את כל סכום הפיצויים המקסימלי שהיה באפשרותכם לקבל.

הדבר אומר שיהיה צורך לדרוש בזכויותיכם גם מהמוסד לביטוח הלאומי, גם ממספר פוליסות ביטוח אפשריות במקביל ולעתים גם בתביעת צד ג' שהיה אחראי לפגיעה או שהתרשל ועקב כך נפגעתם.

על מנת לבצע את כל אלו על הצד הטוב ביותר, תזדקקו לעזרתו של עורך דין מקצועי המתמחה לנושא ויוכל ללוות אתכם לאורך התהליך הממושך, עד השלמתו המוחלטת.

תוכן עניינים